לפני שנתיים. 31 באוקטובר 2022 בשעה 9:37
מודבקת לקיר באדיבות היד שלך על הגרון שלי
האצבעות שלך בתוכי
הקרבה אליך מסחררת, משכרת, מציפה אותי
היד מתהדקת ואין לי אוויר אבל איכשהו מרגיש לי שמזמן לא נשמתי כל כך טוב.
כמה עונג אפשר להתענג בשטח קטנטן כזה, בכניסה
כמה נחשקת אתה גורם לי להרגיש, כאילו אף פעם לא יהיה די ממני
כמו תמיד אני פותחת את כפתורי החולצה שלך לאט, שומרת על ההיגיון, אי אפשר שתצא מפה עם חולצה קרועה אבל בראש שלי אני פשוט מושכת וכפתורים עפים לכל עבר
עוברים למיטה ובא לי לצחוק ולבכות בו זמנית מרוב שהתגעגעתי,מרוב צורך תשוקה אהבה
ואז אתה מנסה עלי את כלי המשחית החדש שלך (מאד אקולוגי מצידך) והנשימה נעתקת,
מתישהו חולפת לי בראש המחשבה שזה עדיין בלתי נתפס שזו אני שעושה את כל הדברים האלה, מלאת תשוקה וצורך לגעת בך לטעום אותך לנשום אותך
זו לא אני בעצם, זה אתה. אתה שאפשרת את כל זה
אוהבת אותך
♥️
