לא מצליחה להרדם...מחשבות מתרוצצות לי בראש משום מה על החיים ועל הבחירות שבחרתי...
בחרתי לשמור אמונים לנצח לאלילי נעורי- וזה משמח אותי עד היום
בחרתי לוותר על קורס בצבא ולהיות רק פקלשי"ת- כאילו, מי בדעה שפויה רוצה להיות סייעת רופא שיניים???
בחרתי לאהוד קבוצה אחת ויחידה- אין על יונייטד
בחרתי להיות אמא שאוהבת את העבודה שלה ולא מרגישה רע עם זה
בחרתי ללמוד רק מה שמעניין לי
בחרתי לא להיות חברותית במיוחד
בחרתי לשמור על קשר רק עם מי שאני באמת מחבבת
בחרתי המון בחירות בחיים רובן הובילו אותי למקומות טובים ויש בחירה אחת שהייתה הכי חשובה, הכי גדולה, בחירה שכמעט והרסתי...
בחרתי בך- האיש של חיי- בחרתי וכמעט נתתי לזה להגמר וזה לא עוזב אותי.
אז שנה וקצת אחרי ודברים השתנו וטוב לי עם זה- כל כך טוב לי
האיש שיודע תמיד להיות שם בשבילי, שמוכן להכיל את כל שיגיונותיי, האיש הזה השקט, הרגוע שנתן לי את הלב שלו בלי סייגים
האיש שלא ויתר עלי, עלינו, שהפך לחבר הכי טוב שלי, שמפרגן לכל דבר שאני אוהבת, ששמח בשמחתי ועזר לי להגשים את חלום ילדותי
הלב שלי עולה על גדותיו בשבילו...
עוד חודש אנחנו נשואים שמונה שנים...כמעט 12 שנים עברו מאז שהכרנו...
מי שיגיד שהאהבה הופכת להרגל- טועה בגדול
היום אני יודעת שאני אוהבת את האיש הזה יותר, מכירה אותו יותר והכל בגלל שהיה לו האומץ לתת לי הזדמנות נוספת
בעלי היקר, האהוב, האיש שמעלה חיוך על שפתי, שהזרועות שלו נועדו לחבק אותי
תודה לך על הכל...ותחזור כבר-מתגעגעת
לפני 13 שנים. 8 באוגוסט 2011 בשעה 20:10
