יש לי כלל זהב- בוחרים סרטים לפי השחקנים שמככבים בהם- פירס ברוסנן, קולין פירת', מריל סטריפ, ג'וני דפ- כל אלה בטוח כן,
ג'יימס בונד כזה או אחר- גם יש תמיד ממה להנות,
ג'ורג' קלוני!?
מודה ומתוודה מעולם לא הייתי מוחבבות קלוני- הדבר הכי מוצלח שהוא עשה לטעמי הוא הפרסומת לנספרסו...
אתמול הלכנו לראות את היורשים, סרט שקיבל ביקורות טובות ואף זכה בתחילת השבוע בגלובוס זהב או שניים.
אז בסדר זה סרט סביר, הנופים של הוואי מדהימים שחקני המשנה בסרט נראים מבטיחים.
חוץ מזה? כלום, דרמה אמריקאית הכי צפויה, הכי לא מפתיעה, הכי קיטשית.
משפחה למופת שלא חסר לה בכלל כסף. אבא אמא שתי ילדות
אבא עובד מאד קשה, אמא מתוסכלת מזה, ילדה גדולה עושה הכל כדי למשוך תשומת לב- אלכוהול בנים בלגן
ילדה קטנה עם פה גדול שמעלה חיוך מדי פעם אצל הצופים.
האב מעולם לא שימש כהורה במשרה מלאה, אין לו שמץ של רעיון איך להתמודד עם הילדות וראו איזה פלא
תאונה לא צפויה, אמא בתרדמת וכו' וכו' וכו'
סוף הסרט- האב גילה את יכולות ההורות שלו, הבת הגדולה עוזרת עם הקטנה, על הדרך האב פיתח גם מצפון סביבתי
אז נכון יש קצת יותר מזה בסרט ואני לא אקלקל למי שתכנן ללכת לראות אבל באמת...הוא לא שונה בהרבה מעשרות סרטים אחרים
המחשבה הכי מטרידה שהייתה לי במהלך הסרט זה למה לעזאזל האיש לא גורב גרביים פחת אחת לאורך כל הסרט?
מה הקטע הזה של לנעול מוקסינים בלי גרביים?
ולמה הלבישו את קלוני בצורה מזעזעת כל כך? כי זה הסטריאוטיפ על איך מתלבשים בהוואי?
חוץ מזה הורדנו את ממוצע הגיל באולם בשלושים שנה לפחות...
הבו לי דרמה בריטית איכותית שמדברת רק לאנגלופים מכורים שכמוני, אתמול ויתרתי סופית על הקיטש האמריקאי
לפני 12 שנים. 21 בינואר 2012 בשעה 6:07
