נשאלתי פה מה הקשר שלי לעולם השליטה...
זאת הייתה שאלה ראויה לדעתי כי היא גרמה לי לחשוב, לנסות לנסח לעצמי תשובה רצינית.
אני פה כבר קרוב לשלוש שנים נכנסתי בחיפוש אחרי משהו מאד מסוים, משהו שהיה בראש שלי מגיל מאד צעיר
(משהו שלא יכול להתקיים מבלי לפגוע בנישואים שלי )
אבל נשארתי לשוטט פה- הכרתי כמה אנשים, אני נהנית לקרוא פה בלוגים , לעקוב אחרי השרשורים בפורומים, נהנית מאד לכתוב בבלוג שלי.
שחררתי את הרסן בכתיבה, נתתי לדמיון ללכת לאן שבא לו כי זה כיף, כי אני אוהבת לנסות את כוחי בכתיבה על סיטואציות שלא הייתי בהן וכי אתם נחמדים ומגיבים בצורה מקסימה כל כך.
אני האמיתית לא הייתה רוצה בקשר כזה.
גם לא הייתי מעוניינת במשחק תפקידים אלא בשייכות מוחלטת למישהו אחד נכון.
קשר של שולט ונשלטת לא חייב להרגשתי להיות פיזי נטו, לא הכרחי שיסתובב סביב סקס,
אין לי חיבה למילים כמו שפחה או כלבה .
שליטה בי, להרגשתי האישית היא משהו שמוענק לאדם שאותו אוכל להעריץ, מישהו מנוסה, בוגר יותר ממני, עם תכונות אופי מאד מסוימות. מישהו שיוכל להכיל את הרצון שלי להיות קצת ילדה, ולא אני לא מדברת על משחקי גיל (למרות שזה מסקרן ביותר).
השולט הזה צריך להיות מטפח, מחבק אבל גם בעל סטנדרטים גבוהים וקפדן.
בבלוג שלי הדמות הנשית פונה תמיד לשולט שלה בתור "אדוני", אצלי בראש זה לא מאסטר או שולט או איזה כינוי שאתם מעדיפים. אצלי זה מקושר למילה SIR
ולקרוא למישהו ככה מבחינתי מביע כבוד, מביע אמון מוחלט ביכולת שלו להוביל ולכוון אותי
האפשרות להודות בפני מישהו שיש בי חלק "מתיילד" שרוצה שיציבו לו גבולות או שידעו לפעמים מה טוב יותר עבורו, האפשרות להודות שלפעמים אני זקוקה ליד המכוונת הזאת- תמיד קסמה לי.
שליטה בעיניי היא המון אמון וכבוד וטיפוח וחיבוק וללמוד סבלנות ואיפוק ולעשות לפעמים דברים שלא הייתי מעלה על הדעת ולגלות שהדברים האלה מעניינים או מהנים או אולי לגלות שאני לא אוהבת אותם אבל מה לעשות, לא שאלו אותי...
זה לתת למישהו להתקרב ולהכיר אותי באמת מאחורי החומה מאחורי ההצגה מאחורי האישה שתמיד בשליטה על המצב. להרשות לעצמי לשים את הראש על הכתף של מישהו ולהתנחם.
(ואל תבינו לא נכון- יש מקום גם לפן הפיזי בשליטה לדעתי, אבל פיזי כמו להיענש ולקבל מכות או פיזי כמו חיבוק חזק אחרי שהעונש נגמר או חיבוק של תמיכה כשצריך)
זהו, זאת הרגשתי על העולם הזה וברור לי שהיא שונה מהדרך שבה הרבה אנשים פה תופסים את זה וזה בסדר לא באתי לבקר ולא באתי להצדיק...
סתם התעמקתי בנושא והחלטתי למחזר את הפוסט הזה בעקבות שאלה שמישהו שאל אותי כאן...
שבת נפלאה לכולם
לפני 12 שנים. 20 באפריל 2012 בשעה 14:34
