לפני 9 שנים. 7 באוקטובר 2015 בשעה 19:10
אני אומרת אם כבר סטיות אז עד הסוף.
אם כבר אז להיות הכי אמיתית.
להתפרע כאילו אף אחד לא רואה לא שומע לא יודע
שום דבר לא נורא או קשה או מזעזע
אני לא שופטת ולא מעבירה ביקורת.
אבל...
יש רגעים שצריך להיות אמיצים ולהגיד לעצמך:
מה נסגר איתך ילדה???
והרגעים האלה מגיעים כשאני מוצאת את עצמי ברכב בדרך מפה לשם רוקדת (כן אני ממש טובה בריקודי רכב) ושרה בקולי קולות פלייליסט הזוי שמתחיל באגו טריפ עובר דרך אל תדברי על אריק עולה לשיא עם חשמל זורם בכפות ידיך צולל לתהום עם כולם רוקדים עכשיו של היי פייב
ומסתיים בשיר הפרחה
מה לעשות...
יש לי מצב רוח כזה. בא לי לרקוד ובא לי שטויות
כל אחת והסטיה שלה:)
