מה אתן עושות בנות?
אבאלה עומד בפתח החדר ואנחנו מחליפות מבט. אני מרגישה איך אני מסמיקה לצבע אדום בוער.
המבט שלו ננעץ בי...מכיר היטב את הסומק הזה.
החברה שלצידי על השטיח מתקשה להסיר את מבטה ממנו.
קטנה שלי
הקול של אבאלה קליל אבל אני מזהה את האזהרה.
אני. אני רק סיפרתי לה על המשחקים שלנו.
אני מגמגמת, לא בטוחה מה תהיה דעתו בנושא.
להפתעתי הוא נראה מחוייך. מרוצה.
ומה דעתך על המשחקים שלנו? הוא פונה אליה ועכשיו גם היא מסמיקה אז אני עונה במקומה
היא חושבת שזה מסקרן ומגרה.
באמת? אבאלה נכנס לחדר. מתיישב על המיטה
סיפרת לה,קטנה שלי, שאת רוצה לצרף חברה למשחקים שלנו לפעמים?
אני מנידה את ראשי לשלילה ומגניבה מבט הצידה לחברה שלי. שיער אדמוני, עור בהיר, שדיים קטנים מצטיירים כנגד טי שירט לבנה.
היא מחזירה לי מבט ישיר. מתגרה.
אני נושכת שפתיים קרועה בין הרצון לשמור את אבאלה לעצמי. את כל תשומת ליבו. כל המגע שלו הריח שלו הטעם שלו ובין הרצון להגשים פנטזיה. להרגיש אותה. לטעום אותה
אבאלה מקרב אותי אליו. מנשק אותי נשיקה ארוכה תובענית. כזו שמעירה את הפרפרים שלי
הנשיקה הזאת מפיחה בי אומץ ואני מסתובבת ומביטה בה שוב.
היא עדיין מביטה בי במבט ישיר וכשהעיניים נפגשות היא מחייכת חיוך מזמין ואני מגיעה להחלטה.
תורידי את החולצה. אני אומרת לה בביטחון מוחלט.
היא מצייתת מיד. היא לא לובשת חזיה.
השדיים קטנים. זקורים כאלה. מפתים כל כך אבל אני מתאפקת.
עכשיו המכנסיים.
אבאלה מביט בי ונראה חצי משועשע וחצי מרוצה
היא עומדת מולנו בתחתונים בלבד. תחתוני כותנה שחורים פשוטים וכל כך מלהיבים כנגד העור הלבן.
אני שולחת יד לכיוונה אבל הקול של אבאלה עוצר אותי.
עכשיו את קטנה שלי. תתפשטי
המשך יבוא