כנף שחור, מבריק, קלידים לבנים בוהקים מהווים ניגוד חד לשחור.
כיכב אצלי בפנטזיות הרבה לפני שכריסטיאן גריי הלא אמין הומצא.
פסנתר כנף כיכב בפנטזיות המתבגרת המאד בוסריות שלי אבל אתמול ראיתי בתוכנית כלשהי פסנתר כזה וברגע אחד הפנטזיות זינקו מהקופסא (הן סגורות בקופסא פשוטו כמשמעו עם אוסף המחברות שלי:) ) ומצאתי את עצמי בדמיוני בחדר חשוך, מואר רק על ידי כמה נרות, במרכז החדר במה עגולה ועליה פסנתר כנף שחור קלאסי-סקסי. מכאן הדמיון התפצל לשתי תמונות המשך. באחת אני כפופה כנגד הפסנתר, ידיים קשורות מאחורי הגב בחבל שחור, בנעלי עקב שחורות, התחת והירכיים מעוטרים בפסים אדומים לוהטים, הידית של השוט עמוק בתוך הכוס שלי והזין של אבאלה בתחת שלי מזיין אותי בתנועות אלימות כמעט...מממממ
בתמונה השניה אני על ברכיי על הפסנתר, הידיים שוב קשורות והפעם כיסוי עיניים רך מונח על עיניי. בין רגליי אבאלה הניח ויברטור והוא מורה לי להתיישב עליו, להכניס אותו לתוכי ולא לתת לו ליפול בשום מצב. כשהויברטור בתוכי הוא לופת את השיער שלי מושך קדימה עד שאני על הבטן עם הראש מעבר לקצה הפסנתר והזין המופלא שלו חודר לפה שלי עמוק ויותר עמוק עד הנקודה שבא אני נלחצת ומשתנקת אבל לא זזה ממקומי. הויברטור רוטט בתוכי, הזין שלו בועל את הגרון שלי עמוק ואני כל כך אבודה בתחושות שלוקח לי רגע לקלוט כשהשוט נוחת על התחת שלי...
וכמובן ברקע מתנגן על הפסנתר. כאילו בקסם ויואלדי:)
