בוקר אחד כרעם ביום בהיר הבנתי שהגננות וההורים כשלו בחינוכי.
זה היה מתחת לפני השטח. החיים התנהלו כאילו אני אדם תרבותי שעבר תהליך חיברות רגיל (כאילו. כי נימוסין ואהבת אדם זה לא אני)
ואז...אז אבאלה בחר בי והפך אותי לשלו ובשבילו.
ויום אחד הוא התבדח איתי שהוא צריך ללמד עוד ילדות כי הוא עשה עבודה טובה כל כך איתי.
הבדיחה לא בידחה אותי. ברגע אחד הייתי בת שלוש שמשלבת זרועות בפסקנות ונועצת מבט עוין בחברה שמביטה בי בתדהמה.
זה שלי! רק שלי ואני לא חולקת!
שלי שלי שלי.
כן הוא הכי נהדר בעולם
כן אני יודעת שאת לא לוקחת אותו הביתה.. זה רק לעכשיו.
אבל לא!!! ואני מוכנה לגבות את הלא הזה במשיכת שיער/נשיכה קטנה או בעיטה מכוונת היטב לשוק.
Mine mine mine
אבאלה אומר שאני רכושנית .
It takes one to know one daddy
אז כן אני רכושנית. אם יש לי את הדבר הכי טוב בעולם, אני אשמור אותו לעצמי.
:)
