לובשת הזברה פיג'מה?
לא לא באמת, מה אני משטרת האופנה??
מי יודע מדוע ולמה אני מגלה סימני התמכרות שהולכת ומחריפה ולא אכפת לי?
לוקחת את הגדול ליום הולדת, בדרך אב שנוזף בבתו: אבל דיברנו על זה, את יודעת מה קורה שאת מתנהגת לא יפה
מממממממממממ....
חוזרת הביתה רואה עם הקטן פרק של עד עצם היום הזה... המכשפה הרעה אומרת את המילה daddy
וזהו סיימתי להתרכז בפרק ועברתי לפנטז על מפגש עם אבאלה ומרידה שמככבת בפרק (אגב אבאלה...אדמונית עם עיניים ירוקות זה ממש ה cup of whisky שלי)
קמה לרחוץ כלים...יש לי ביד כף עץ מממממממ
מערוך מממממממ
מרית ממממממ
(שיט יש לי סכין ביד אולי כדאי להיזהר)
לוקחת ספר ליד. בעמוד השני יש משפט על הערצה ועל אמון בכל יכול (אלים ופנטזיה ודרקונים)
ואני חושבת על הכל יכול שלי
שולחת את הקטן להביא משהו מהחדר. אמא! את יודעת שיש לך ברבי בחדר?
אההה...כן. זה למתנה
מתנה לי לשחק משחק מגונה עם אבאלה
מרימה ידיים ומתכרבלת על הכורסא. הכורסא האדומה ששימשה את אבאלה ואותי ונזכרת בכל מיני שיחות נפלאות שהיו לנו וכל מיני רגעים לא צפויים של התקרבות
אני מכורה ולא אכפת לי.
מי יודע מדוע ולמה?
אני יודעת מדוע ולמה:)
כי ההתמכרות הזאת עושה לי רק טוב