לפני 8 שנים. 28 בדצמבר 2015 בשעה 15:44
יוצאת מראיון עבודה ברעננה בשלוש וחצי.
יש לי בדיוק שעה וחצי להגיע הביתה ולקחת את הקטן לפה ואת הגדול לשם
רעננה- קריות בשעה וחצי...הכי הגיוני בעולם לא?
ברור. בשלוש וחצי בלילה אולי.
משתחררת מפקק עולה על כביש החוף מעיפה מבט בשעון מדביקה את הדוושה לרצפה מביטה בכביש וחושבת על אבאלה ועל חיבוק הפרידה שלו היום ועל איך בא לי עוד איתו וחושבת שאם כבר חושבת על אבאלה זה סימן טוב שכדאי לי להאט.
מאיטה, אחרי שתי דקות מעיפה מבט בשעון...הקטן חייב להיות פה והגדול שם אסור לאחר
מדביקה את הדוושה לרצפה הדרך חולפת מולי והמחשבות שוב נודדות לאבאלה
כמה כיף היה איתו הריח שלו המגע שלו. ואם אני חושבת עליו זה סימן טוב להאט.
ושוב מעיפה מבט בשעון...
אהההה מעגל קסמים אכזר!
16:57 הספקתי לאסוף ולפזר את הבנים!!:)