תסיימי את המטלות שלך ותצלמי לי סירטון.
המילה מטלות גורמת לי להרגיש כמו ילדה שצריכה לסדר את החדר שלה ומחייכת אותי (זה לא גורם לערימות הכביסה להיות חביבות יותר)
מסיימת תוך כדי מחשבות על סירטון...מארגנת את הסלון וחושבת על השימושים שנעשים לאחרונה בפריטי הריהוט בסלון שלי:)
מכוונת את המצלמה בחיוך ומושכת באיטיות את הכותונת הורודה והילדותית.
מתחתיה יש גופיית תחרה שחורה, הפטמות נדחקות מיד כנגד הבד בשילוב של ריגוש וקור, תחתוני תחרה תואמים וירכונים שחורים מתוחים היטב.
מציבה את המצלמה קצת אחרת ומתיישבת על הספה בפישוק רחב
לוקחת ליד את הרעשן הכתום מהחתונה של אחותי מוצצת את הקצה מסיטה הצידה את התחתונים ומחדירה לכוס הרטוב.
מושכת מעט את הגופיה למטה מתחת לשדיים
יד אחת מזיינת עם הרעשן יד שניה ממוללת צובטת את הפטמות הזקורות
קמה עם הרעשן בתוכי מסתובבת ומקלפת ממני את תחתוני התחרה כשהתחת למצלמה כורעת על הברכיים וממשיכה לזיין את עצמי
מסתובבת שוב עם הפנים, הרעשן בחוץ. לוקחת את קופסת הטושים הבינוניים שופכת את כולם מול המצלמה בוחרת אחד ומחדירה, שני אחריו...מסתפקת בארבעה.
על הברכיים על הספה חבילת טושים מפוזרת סביבי, ארבעה בתוכי. הלוואי הלוואי שהיית פה עכשיו! הפטמות זקורות כל כך, האצבעות שלי לא גורמות להן לכאוב ולהתענג כמו האצבעות שלך.
מוציאה את הטושים ולוקחת את הויברטור הסגול הותיק שלי
בתמונה רואים עור לבן לבן, תחרה שחורה שחורה וכוס חלק ורוד עם קצה של ויברטור סגול
רוכבת עליו, ידיים חופנות את השדיים וחושבת רק:הלוואי שהיית פה ברגע זה.
ככה כמו שאני. מולך.
עוצרת ושולחת...לא משנה מה אני עושה רק חצי סירטון נשלח אליך.
ועכשיו אני גם מאוכזבת שלא נשלח היטב וגם חייבת אבל ממש חייבת שתזיין אותי:)
רטוב....
