אני לא אדם אופטימי, תמיד עדיף להיות מציאותיים.
אבל אם נבחן את העובדות... ינואר הוא חודש אופטימי או לפחות כך היה בארבעת הינוארים הקודמים.
ינואר 2012- חודש קר וגשום עם פרוייקט שגומר לי את הבריאות בעבודה וסבתא שנמצאת בבית חולים וכל מה שנשאר זה לחכות.
פתאום ערב אחד הודעה בכלוב. ואני שנשבעתי לא לענות יותר, אני שהחלטתי לבחור בחיי הנישואין ולהסתפק בכתיבה בבלוג, אני שחא עניתי לאף הודעה בנחישות כבר חצי שנה- לא עומדת בפני ההודעה הזו ומגיבה.
זו הייתה ההודעה הראשונה של אבאלה.
ינואר 2013- אחרי שנה!! שבה אבאלה ואני מכירים מתקרבים מפילים את החומות והפחדים שלי רק אז...נפגשים לראשונה בחדר סגור ואני מבינה שאכן אני שלו לחלוטין כמו שחזר ואמר לי.
ינואר 2014- גרושה:) זה לא היה מאבק ארוך ומכוער. ממש לא. חמישה חודשים ואני גרושה וגם ביחסים לא רעים עם הגרוש ועדיין זה היה רגע משכר. מעכשיו חופשיה להיות מי שאני בגלוי.
ינואר 2015- וינה עם חברה. ועוד חברה שיודעת על אבאלה ואפשר לדבר
אז אפשר להבין שאפילו לפסימית כמוני ינואר מרגיש חיובי יותר...
ועוד יש לי נסיעה לרומא בקרוב:)
אז ינואר 2016-
של אבאלה 4 שנים
גרושה באושר שנתיים
חו"ל עם חברה-עוד שבועיים
עבודה- בראשון יש לי 3 ראיונות ואפילו פסימית כמוני מעיזה לקוות שיצא משהו מהם
יום נפלא:)
