"ערכת הלימודים שלך נשלחה לסניף הדואר הקרוב לביתך"
מייל לקוני, אלפים כאלה נשלחו היום אבל בשבילי זה ציון דרך.
כמו חבטה ישר במפתח הלב פתאום קלטתי שבעוד חודש יתחיל הסימסטר ואחזור ללמוד, נטשתי לפני כך וכך שנים רבות לטובת העבודה. וזה בכלל לא הקורס שרציתי אלא פשרה. ובפשרה אני מתכוונת קורס שממשממש לא רציתי ולא היה אפילו באופציה ב' שלי אבל הוא בהסטוריה ואם לא אתחיל בסימסטר הבא אז מי יודע מה יקרה הלאה.
ואז אני קולטת: חזרה ללימודים תוך כדי עבודה חדשה תוך כדי התמודדות עם ילדים שקיבלו אמא במינון גבוה בחודשים האחרונים ויחזרו להיות ילדי מפתח ומחר כבר הילד צריך להגיע לבד לשיעור פרטי ו...
ונהיה לי כואב בחזה והנשימה מאיצה למהירות לא חוקית בעליל ודוקר לי בצד של המיגרנה ו
רגע!!! לנשום עמוק!!!
נכון יהיה קצת קשה...אז מה?
יש לי את כל התמיכה שבעולם ויש לי אבאלה שדואג ומאמין וגאה בי ויש לי שני ילדים מדהימים ובוגרים (וזה לפחות 70% בזכותי) ובכלל לקבל התקף חרדה בוולנטיינ'ס דיי זה הכי נורא, מישהו עוד יחשוב שזה קשור רחמנא ליצלן!
בקיצור תם התקף החרדה ועכשיו ברגוע נהנה מכוס קפה וספר.
גם וונדר וומן צריכה הפסקה:)
