לפני 8 שנים. 25 בפברואר 2016 בשעה 12:56
שבוע קשה מסתיים
קשה בעיקר ריגשית. פעם התקיימתי, הרגשות היו תמיד על חצי כוח ושום דבר לא נגע בי כמעט.
היום אני חיה. הרגשות תמיד על הקצה, הצבעים חדים, קצות העצבים תמיד מעקצצים
זה מדהים, זה מופלא, זה מושלם.
זה קשה. כל "מכה קטנה בענף" מטלטלת אותי. סוחפת למערבולת, מועכת את הלב, מכאיבה לקצוות העצבים.
זה קשה כי אף פעם לא חוויתי רגשות עזים כאלה לאף אחד לפני כן.
מרגישה השבוע שאני נסוגה לתוך עצמי, שומעת שוב ושוב ושוב שירים שאהבתי בגיל 15, מחזקת את ההגנות נגד הבכי שלא יעיז לפרוץ בלי רשותי.
מרגישה על הסף בכל רגע,נסערת כל כך.
ומצד שני זקוקה לך יותר מתמיד
רוצה יותר מתמיד להיות הכי שלך
רוצה את הכאב, את המגע, את הרוך.
מרגישה בכל ליבי עד כמה אני יקרה לך וזה כמעט וגורם למחסום להתמוטט ולבכי לפרוץ.