לפני 7 שנים. 31 במרץ 2017 בשעה 10:16
מרפרפת אחורה בבלוג, לפני חמש ושש שנים. מלא בסיפורים.
סיפורים שנועדו ליצור לי עולם, להגשים לי פנטזיות שידעתי שלא יוכלו לקרות עבורי
זו תמיד הייתה דרכי, לברוא בכתיבה את מה שהחיים לא נתנו.
והסיפורים היו אמיתיים עבורי כל כך, ספוגים בכמיהה ורטיבות מחוויות שבכלל לא חוויתי...פנטזיות מהמקום הכי עמוק וחבוי בתוכי
והיום? היום אני חיה את הפנטזיות וגם אם ארצה אני לא יכולה לכתוב באותו הרגש של פעם, אני לא אותה אישה מפעם
אני יכולה לתאר, לספר במילים הכי מדוייקות, הכי עשירות, את מה שקורה בינינו וזה תמיד יגרד בקושי את פני השטח
הרגשות הלא מובנים לי שבנו אז את הפנטזיה היום מובנים לי כל כך, מעמיקים כל כך, מכוונים אליך.
הפנטזיות היו סביב מה שאין לי
המימוש כולו הוא סביב מה שיש לי
❤
