לפני 6 שנים. 17 במרץ 2018 בשעה 11:56
השבועות האחרונים אינטנסיבים.
כן, זה ככה אצל כולם, אלה החיים ובלה בלה בלה. ידוע.
אין מרווח נשימה, אפילו סופי השבוע האחרונים לא השאירו רגע למנוחה
והאקסטרה עבודה שדורשת ממני העזרה לסניף השני, הנסיעות לשם, הידיעה שצריך לשקם שם נזקים מהבסיס ושאף אחד לא מזדרז למצוא מנהלת (האמת לא אכפת לי לנצח על שני הסניפים תמורת שכר הולם).
ואיכשהו סוחבים כי כאמור ככה זה בחיים.
השבוע האחרון היה תרגיל מזהיר באיך ממשיכים הכל כרגיל כשמרגיש לי שמשהו נסדק.
יש נקודות אור אם רק מחפשים, למשל:
נסיעות ארוכות=זמן ללמוד, גם למבחן, גם לקורסים החדשים
עוד כדור נגד מיגרנות= הפסקה מבורכת לכבד שלי מצריכת אופטלגין
חופשת פסח= 3 שבועות שבהם לא צריך להכין כריכים ולא לבדוק אם היו שיעורים ולא לקבל התראות מהאפליקציה המציקה של החטיבה
אין ספק, כישורי הפוליאנה שלי השתדרגו עם השנים.