החלום ההוא מלפני שלושה לילות לא מרפה, לא זוכרת כלום למעט פיסה ממנו.
הוא טורד את מנוחתי החלום הבלתי זכור הזה, השאיר אחריו תחושת עצב.
והפיסה שאני זוכרת?
ורד אדום כהה בשיא פריחתו.
ורד? אני בכלל לא אוהבת פרחים ובטח שלא ורדים.
זה מתקשר אצלי למחוות רומנטיות ריקות מתוכן.
נזכרת בפעם האחת והיחידה שהתחשק לי מחווה רומנטית. כבר דיברנו אז על חתונה כבר היה כיוון (אפילו על המחווה הרומנטית האולטימטיבית של הצעת נישואין ויתרתי, הכל היה מעשי וידוע מראש)
ביקשתי ממנו שבשישי הקרוב נצא לדייט כמו פעם בהתחלה.
שיאסוף אותי מההורים, שיעלה למעלה ללוות אותי לרכב, שיבחר מקום נעים שלא היינו בו מיליון פעמים.
הוא היה כל כך מבוהל מהבקשה שהוא הזמין לנו סופשבוע בטבריה.
עיר שאני מתעבת וחופשונת שהסתיימה במריבה כי רק רציתי דייט.
והוא תמיד ניסה...זרי פרחים, בלונים, דובונים.
אני לא טובה במחוות רומנטיות
לא אוהבת פרחים
לא אוהבת בלונים אדומים
אז מאיפה צץ הורד בחלום?
ולמה כשאחת הבנות קיבלה זר באמצע המשמרת מבעלה פתאום חשבתי שזה קצת נחמד וקצת רומנטי?
למה המוח שלי מתנהג פתאום כאילו הוא לא מכיר אותי?!