בניגוד להרגלי החלטתי כן ללכת להרצאה הזאת, הנושא היה שונה מאד מחומר הלימוד הרגיל שלי וגם היה לי טרמפ אז למה לא...
נכנסתי לאולם ההרצאות כמה דקות לפני תחילת ההרצאה ,תפסתי מקום בקצה אחת השורות הראשונות ובחנתי את הסטודנטים האחרים, הייתי מבוגרת מרובם ובניגוד לג'ינסים והטי שירטס שרובם העדיפו אני לבשתי שמלה קצרה בכחול כהה עם צווארון לבן ונעלי עקב בכחול תואם לשמלה.
המרצה נכנס בדיוק בזמן והמבט שלי ננעל עליו. הוא הציג את עצמו, הציג את נושא הקורס ותכנית הלימוד בקווים כלליים ופירט את התנאים לקבלת נקודות הזכות.
נימת הקול שלו ושפת הגוף שידרו ביטחון מלא, בטח מרצה ותיק. הסטודנטים האחרים היו מרותקים מהרגע הראשון והשתתפו בערנות רבה.
ואני? אני הרגשתי כמו תיכוניסטית עם קראש קשה. מרגע שנכנס לאולם ההרצאות לא הצלחתי לחשוב על כלום, נעצתי בו מבטים שקיוויתי שנראים כמו מבטים של סטודנטית סופר מרוכזת ומרותקת לחומר.
הייתי בטוחה שהמבט שלו מתמקד בי שוב ושוב ושוב ושהוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש ומה שעבר לי בראש זו אני כפופה כנגד השולחן שהוא נשען עליו ברגע זה, שמלה מופשלת, תחתונים מושלכים הצידה בגסות והזין שלו ממלא אותי ואם אפשר שיד אחת שלו תלפות את השיער של בכוח או תיסגר סביב הגרון שלה- מה טוב.
הרגשתי את הלחיים שלי מאדימות מהעוצמה של התמונה בראש שלי.
"משהו לא מובן? אני ממהר מדי?" פתאום הוא עמד ממש מעלי. ממש מעלי, ממש בגובה אידיאלי כדי שאראה את עצמי על ברכי לפניו, הזין שלו עמוק בגרון שלי.
"מה? לא לא" הסמקתי עוד יותר, לא בטוח איך זה אפשרי בכלל!
"את בסדר...?" המבט שלו ננעץ בי ממתין למשהו והלב שלי זינק לגרון
"לורה" מיהרתי לגמגם "אני בסדר, פשוט נהיה לי חם מאד פתאום"
הגבות שלו התרוממו ואני בטוחה שהיה שעשוע במבט שלו "חם? עד עכשיו חמישה אנשים כבר התלוננו על הקור באולם" הוא הסתובב בחדות "נמשיך"
רציתי שהאדמה תבלע אותי כמעט כמו שרציתי שהוא יזיין אותי. השתדלתי להתרכז בהמשך ההרצאה, היא באמת הייתה מרתקת כשהצלחתי להפסיק לדמיין אותו עושה לי ובי כל מיני דברים מגונים.
כשההרצאה הסתיימה אספתי את החפצים שלי לאט מאד, מציצה מזווית העין בסטודנטים שהתגודדו סביבו לשאול שאלות ולהגיד שהם נהנו מאד, סטודנטיות בעיקר, הבחנתי בחדות.
ברגליים רועדות ניגשתי קדימה וחיכיתי עד שאחרונת הסטודנטיות סיימה להמציא שאלות והלכה, העפתי מבט לוודא שרק שנינו נותרנו באולם.
הוא אסף את הניירות שלו, מסדר אותם בצורה מוקפדת, כאילו לא מודע לנוכחותי.
אספתי את שרידי האומץ שלי "סליחה? אדוני המרצה?" נשמעתי כמו ילדה מבוהלת.
הוא הרים את מבטו בחיוך משועשע "כן גברת לורה? התאוששת?"
הרגשתי שהלחיים שלי מתחממות מחדש "אה...כן תודה" השתיקה התארכה."אפשר לעזור לך במשהו? כבר מאוחר..." הוא רמז לי ולא בעדינות יתרה.
נשמתי עמוק, ניגשתי לדלת האולם וסגרתי אותה.
כן, אני אשמח שתעזור לי" נעמדתי לפניו, קרוב מספיק שהבושם שלו עטף אותי, קרוב מספיק להרגיש את החום שהגוף שלו הקרין.
"איך אני יכול לעזור לך?" הקול שלו שקט ומלא עוצמה הרטיב את התחתונים הרטובים ממילא שלי.
"תזיין אותי" דממה. נשאתי אליו מבט ונשכתי שפתיים מהעוצמה של המבט שלו עלי
"מה אמרת?" "תזיין אותי בבקשה, כאן ועכשיו" אמרתי שוב כמעט בלחישה. המבט המרוכז שלו הפך לחיוך "בשמחה" יד אחת לפתה את הגרון שלי מכוונת אותי לשבת על השולחן שלו, הוא נדחק אלי, מאלץ את הברכיים שלי להיפתח ותוך רגע היד שלו הייתה במעמקי התחתונים שלי "איזו רטיבות לורה" הוא העיר והחיוך הפך לזאבי, שלוש אצבעות בתוכי והפה שלו על פי בנשיקה אגרסיבית, פוצעת כמעט.
גמרתי כל כך מהר שהייתי המומה, היד שלו התהדקה שוב על הגרון שלי, מאלצת אותי להחליק מן השולחן ועל ברכי לפניו
"זה מה שאת רוצה?" "כן, כן, כן" מיהרתי לפתוח את המכנסיים שלו ולקחת את הזין לפי.
לא היה אכפת לי בכלל מרוק שנוזל על השמלה או מהאיפור המוקפד שלי. הידיים שלו קיבעו את הראש שלי והזין שלו מילא את הפה שלי, גורם לי להשתנק, עד שהרגשתי זרע חמים על הלשון שלי ומחליק במורד הגרון.
הוא המשיך להדק אותי אליו עוד כמה רגעים.
"מה יש לך לומר?" הוא שאל ועזר לי לעמוד על רגליי
"תודה אבא" חייכתי את חיוך הילדה הקטנה והמרוצה שלי
"בבקשה לורה קטנה שלי. תסתדרי וקדימה לרכב, כבר מאוחר ואני רוצה שנעצור בחורשה המקסימה ביציאה מהעיר, לא היית מרוכזת בכלל בהרצאה היום, את חייבת להתייחס ברצינות ללימודים"
"כן אבא"
אז...בא לך לזיין סטודנטית? כי לי ממש בא שהמרצה יזיין אותי.
מה עשית לי עם העניין הזה!!!
