לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tailor made

בלוג זה שלי ובהתאם לכך יכתב בו כל מה שבא לי.
שלי מהבית. רק שלי.
אם לא מעניין לכם? עברו הלאה
אם יש לכם תגובה שתעצבן אותי? תחסמו
אם לא נאה לכם? לכו תזדיינו סקס ונילי משעמם
לפני 5 שנים. 8 במאי 2019 בשעה 14:39

אחרי שהתחלתי עם הבכי מוקדם מתמיד השנה (כן...עם כל שנה שעוברת הבנים שלי גדלים ומתקרבים לגיל צבא)

ואחרי טקס מביש בצורה מזעזעת של עיריית קריית מוצקין (מזל שלחייל שלנו היה שם שאי אפשר לטעות בו)

אחרי...אבא שלי ביקש שנעבור בקברים של סבא וסבתא, זרמנו אתו האחים שלי ואני. בדרך אבא שלי הלך לפנינו ואני בין שני האחים הקטנים הענקיים שלי מצביעה על מצבות ומודיעה להם מה מקובל עליי ומה לא כשיום יבוא ויגיע זמני.

הם מבטיחים לי פרגולה איכותית ומזרקה, בכל זאת, אחותם הבכורה.

ליד הקברים אבא שלי שואל אם אני זוכרת את סבא, האחים שלי לא הכירו אותו, אני מספרת להם את המעט שאני זוכרת ואז שואלת את אבא שלי אם הוא זוכר את השנה שסבא קיבל ליום ההולדת ספר בדיחות גסות וסבתא התחרפנה, הוא לא מאמין שאני זוכרת את זה ואני מספרת לו שחיפשנו את הספר הזה חודשים בבית, אנחנו הנכדים הגדולים, ולא מצאנו.

בדרך החוצה אנחנו חוזרים לדון במה אני מצפה מהמצבה העתידית שלי, אבא שלי אומר שאנחנו בלתי נסבלים אבל הוא מחייך חיוך ראשון מאז אתמול בבוקר וקצת מהמועקה הזאת של היום הזה משתחררת לי מהלב

נשלטת חושבת{מתרשם לעומ} - לא יכולה לעשות לייק. פוסט מרגש, תודה ששיתפת.
לפני 5 שנים
בתו של דרקולה​(נשלטת){DRAKULLA} - תודה מקסימה🌹
לפני 5 שנים
DRAKULLA​(שולט){בתו של דרק} - ויתכן והחיוך נובע מהידיעה שספר הבדיחות אצלו... ;)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י