האמת היא שלא ביקרתי בכלוב. אין לכלוב מה להציע כשאני בארה"ב ויש את פטלייף שזה אתר מדהים לקינק.
כל אירוע מופיע שם, כל קבוצה וכל מי שרוצה להכיר מישהו בקינק.
וכשהגעתי לגיחות קצרות לארץ, וזה קורה לא מעט, לרוב הגעתי עם הפרופסור הטוב. כן, אנחנו עדיין ביחד ואני לא רואה את זה משתנה.
הוא חכם, הוא ייצרי, הוא אוהב אותי והוא מכיל את כל השיגעונות שלי. והעיקר, אני אוהבת אותו (אל תספרו לו שלא יתפוש תחת.)
וגם כשהגעתי פעם או פעמיים לארץ בלעדיו - עדיין יש לי את המספר של ספאנקי שמור באי פון. והוא מספק לי את כל מה שאני צריכה וגם יותר :).
אז , בטח תשאלו מה מביא אותי לכתוב לבלוג עכשיו? האמת שאני לא יודעת. התעוררתי לפנות בוקר (שלוש לפנות בוקר בניו יורק) נכנסתי לרשת, השתעממתי אז נכנסתי לכלוב. התעדכנתי בפרופילים ובבלוגים של כמה חברים טובים והחלטתי להשאיר גם משהו משלי.
אז, שיהיה לכם יום טוב, אני אנסה לחזור ולישון.
