לפני 14 שנים. 11 באוגוסט 2010 בשעה 11:18
אחרי שהייתי במשך חודש בארץ אחרת, חזרתי לארץ החמה הזאת ושוב משהו מושך אותי לכאן.
הקשר שהיה לי הסתיים. וטוב שהסתיים.
לכאן אני נכנסת בתערובת של אימה ותשוקה.
רוב הזמן אני מרגישה שאני פשוט יותר מדי עבור כל אחד. שאני עולה על גדותיי.
וכשפתאום מישהו מצליח לעורר את הצייתנות הנכספת שלי אני מתמלאת בהתרגשות.
אני מכירה את הצייתנות הזאת ואוהבת אותה אבל גם חוששת ממנה.
מכירה וגם לא מכירה.
פוחדת שינצלו אותה. אותי. למרות שתמיד נדמה לי שכבר למדתי לזהות את אלה שיש בהם פוטנציאל רע.
רק שלעתים נדמה לי שלא למדתי כלום.