לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משורה יציל רק המוות

נרקוטימן
לפני 14 שנים. 29 באוקטובר 2010 בשעה 18:47

ת"א. היום, עשר וחצי בבוקר. אני יורד לרכב, לחניה שממוקמת בעורף הבנין , החניה שלי צמודה לקיר , חצי מטר מרווח.
אני נגש לרכב, עדין קצת מנומנם ו..על הרצפה שוכב בחור ללא חולצה ועליו רוכבת שועטת בחורה עירומה.
השיער שלהם צבוע בצבעי מלחמה, פנקיסטים מזדיינים בהנאה אצלי בחניה..
ואני מה זה בושה... מרוב הלם יצא לי משפט של דודה עבשה . " קחו חמש דקות ותתחפפו" אמרתי
והלכתי לחכות בכניסה לחניה. אחרי מספר דקות הם יוצאים.. צעירים וגאים, היא יפיפיה וגם הוא דיי נאה, שמנמן אבל נאה
לבושים בשחור מקושטים בשרשרות, הוא לא שם עלי והיא מסתכלת ישר בעיניים ומחייכת.
הלכתי לרכב ומצאתי שהם השאירו לי מתנה. הם גם השתינו בפינה.

טיפי יצא מה זה קטן

לפני 14 שנים. 29 באוקטובר 2010 בשעה 16:30

אתם אולי לא יודעים אבל העולם הולך לקראתי.
בצעדים מהירים ונחושים הוא מתקרב לעברי.
והאמת, הוא דיי מתחשב ועל רוב חסרונותי מחפה.
אם יש לי בעיית זיכרון עם שמות, אז הוא המציא את "אחי"
ואם אני קצת אנטיפט, אז לא חייבים לדבר, אפשר לסמס.
ואם אני כותב עבא עם א' הספלר נכנס לפעולה.
וזה שאין לי מושג איך מגיעים, יש GPS
ויש גוגל להדיוטים שבקצת מאמץ הופכים למומחים לפרפרים
וכמובן יש את כלובי שהפך אותי מסתם חרמן מחושקן
לטיפי השרלטן.

* הטקסט מתייחס רק לכותב. אין בו כדי לרמוז או להעיד על מנויים אחרים. הכותב מדגיש שלמייטב ידיעתו וגם אחרי שבדק בגוגל, בכלובי יש רק צדיקים וצדיקות.

לפני 14 שנים. 29 באוקטובר 2010 בשעה 0:02

מי צריך את גן העדן הזה כשהגהינום כל כך מפתה.

אני.

לפני 14 שנים. 28 באוקטובר 2010 בשעה 18:05

לפעמים שאני נכנס לפגישה, אני מרגיש איך עיני חלק מהנוכחים מתמקדות בחגורת העור שלי ומבטם שואל "היכן לעזאזל פגשתי את החגורה הזו"

ואני שותק,

למרות שיכולתי לומר שקרוב לוודאי שפגשת אותה בילדותך.

טיפי, נשען לאחור פותח ומשחרר את אבזם חגורתו ושואג..הבא בתור.

לפני 14 שנים. 25 באוקטובר 2010 בשעה 17:27

הוא שאל. האמת לא הייתי מוכן לזה, אז שתקתי והוא הסביר, העור מכאיב והזמש מהנה, אם אתה אוהב להכאיב, לך על העור ואם אתה רוצה לענג לך על הזמש . עכשיו שהבנתי, עניתי, אני אוהב לענג. זה שכואב להן זה פלא בעיני.

טיפטיפה נבוך.

לפני 14 שנים. 25 באוקטובר 2010 בשעה 6:44

אברקסס חצות, המקום מפוצץ כרגיל, האווירה מזכירה את ברקלי בשנות השישים, לא שהייתי שם אבל נעים להיזכר.
אדי על הסט, המוסיקה נעה בין ראפ אפריקאי לרוסי קבארטי. אחלה אווירה אנשים מחוייכים מתנועעים בקצב.
בחצות וחצי עולה מקסימיליאן עם פאה בלונדינית מתולתלת, פיסת מלמלה שחורה בשיער, כפפות שחורות עד המרפק
, שמלה שחורה עם מחשוף נדיב ווסיכת יהלומים גדולה נעוצה במרכזו. חתיכת תופעה.
ואז היא השמיעה חומר חדש, נסיוני היא אמרה. היה גאז, היה קברט, היה אוונגרד היה קט בוש סטייל, היה אפילו מה שהיא הגדירה ארוויזיון היה מדהים.
הבחורה זמרת ופרפורמרית ברמה של הקצה של השפיץ הבחורה הולכת לתת לעולם ביס ללעוס אותו ולא נדע כי בא אל קרבה.

טיפי מביט בקינאה.

לפני 14 שנים. 18 באוקטובר 2010 בשעה 20:04

&feature=related









אולי כי אתה מזייף?

טיפי אומר טמבלים לא מתים..הם נולדים מחדש
לפני 14 שנים. 17 באוקטובר 2010 בשעה 16:49

אני מרגיש כמו אומן שכול יצירותיו אבדו, אצלי הם פשוט לא נוצרו. איך התמכרתי לחוויה הרגעית ולא טרחתי לתעד ולשמר אותה איך ופספסתי הזדמנות להפוך חרמנות לאומנות. את הנשים היפות עם הדדיים החשופות, את הצמד עם מגש הפרפרים את עצמי בחצאית מתנפנפת מחליק על רולרס ,איך מנעתי מהעולם את מה שהשדרה חוותה. טוב על החלב שנשפך כבר בכיתי למזלי לא אזלו הפרות והמעוות יתוקן ולאלתר. והשאלה היחידה שנותרה פתוחה...

האם היא תצעד עירומה ברוטשילד בלוואר עם הינומה או רעלה?

והפעם העירום ילווה באמירה פוליטית. (יש לי כמה רעיונות אבל אשמח לקבל הצעות)

טיפי מבטיח רעש גדול יהיה פה. (ספנסר טוניק כבר אמרנו?)

נ.ב. - טיפי לא תמיד מקיים.

לפני 14 שנים. 9 באוקטובר 2010 בשעה 3:50

אך לא הושלם.

לפני 14 שנים. 8 באוקטובר 2010 בשעה 18:00

הייום בשעה 02:00 משהי תחשוף יותר מטפח ואולי אפילו טפחיים בבבר שהחלב ניגר בו כמיים.

טיפי. ממשיך את המיצג שינציח את שמו ברחבי העולם.