משורה יציל רק המוות

לא אכביד במילים כי הרבה אין מה לספר ובטח לא לחדש. הסיטואציה דיי רגילה אני והכלבה במיטה, זיון ונילי עם קצת אלמנטים של כוח והשפלה, אז מה?
בחדר השני ישן ילד קטן. הכלבה במתח, לילד שינה קלה עם נטיה להתעורר ולרוץ לחדר של אימו, גם הוא רוצה לינוק מהפיטמה.
הכלבה לא משוחררת העיניים שלה תקועות בדלת צופה בחשש שמא..
לפתע היא נדרכת, מנערת אותי מעליה וקופצת רצה לחדר השני, הילד התעורר ובוכה. היא מדברת אליו בקול נעים ומרגיע
לי זה עושה טוב, יש משהו בטון של הכלבה , דדקטי, אבל רך להפליא. לאחר מספר דקות חוזרת, הילד נרגע.
מתחילים מהתחלה, נגיעות ליטופים, הכלבה רטובה וחרמנית, מבקשת מתחננת מייללת היא כבר שכחה מהילד.
מזל שאני בשליטה, שמעתי רחש ואמרתי לה הילד התעורר, אבל הזונה כל כל נהנתה ששכחה שיש לה משפחה
ואז הקטן מנסה לפתוח את דלת החדר והכלבה באחת קלטה העיפה אותי מעליה וקפצה לעצור את הקטסטרופה בזמן.
טוב..קצת משעמם הסיפור, הסיטואציה מוכרת גם להורים וונילים, ממש לא משהו לרוץ ולספר עליו מעל בימה נכבדה זו.
(הקורא חושב לעצמו תך כדי פיהוק, הטיפי הזה ירד מהפסים, נגמר לו החומר והוא מלאה אותנו בסיפורי טיפת חלב)
אבל אצלי אין רגע דל ובכול בלאגן גלום פוטנציאל. כזכור לכם הועפתי כטיל בליסטי ונחתתי לצידי המיטה ישר על גיטרת צעצוע של הילד שהתחילה לנגן בקולי קולות ,( נראה שבנפילה הפעלתי את כפתור הפליי)

דמיינו את הסיטואציה ,אני בחדר חשוך עם גיטרה צורחת, מנסה להשתיק את המפגע הזה ובחדר השני אני שומע את הילד אומר "אמא מי מנגן בגיטרה שלי" ואנ י שלא הצלחתי לסגור את המכשיר הארור, נעמדתי על המיטה הגיטרה אחוזה בידיי ונתתי את הופעת חיי. מי אומר שחלומות לא מתגשמים?

טיפי אומר - לעולם אבל לעולם אל תפספס הזדמנות. תיהיה אמיץ, תעז,תחשוב מקורי ולעולם תיהיה נדיב