משורה יציל רק המוות

אז בקשר לפוסט הקודם, מרוב עיסוק בטפל שכחתי את העיקר, האם אפשרתי לשרמוטה להגשים את חלומה.

"אישה אמרתי, את כבר לא ילדה, את הרי יודעת שלא יעלה על הדעת שאני טיפי אפקיר את רכושי לכל בעל זרימה וטיפה סרוחה, כאילו מהה..שאני אסכים לתת אותך בלי שום תמורה?"

שתיקה, הילדה לא וותרה "אז תעניש אותי בבקשה על היותי זנזונת חרמנית וחצופה אמרה"
אין מה לומר, הכלבה יודעת את זכויותיה. מה שמגיע מגיע ותמיד עדיף לתת קצת יותר, ביד פתוחה ובנפש חפצה.

"רדי מהכיסא אמרתי, היצמדי לבר,הרימי את החלק הקדמי של החצאית, בזהירות שלא ירגישו, פשקי רגליים, הרחיקי את התחתון מהגוף, פני ליד שלי מקום. עכשיו עצמי עיניים. ספרי עד שלוש," ..",אחת שתיים ושלוש השרמוטה ספרה" לקחתי את כוס המשקה שלה ובאחת מזגתי את כולה לערוותה שכפי שהיא שכבר הודתה, ממילא הייתה רטובה.
האם לדעתכם הכלבה גמרה? האם היא נהנתה? או אולי באסתי לה את הצורה?

טיפטיפה משלשל פוסטים