דמעה אחת בעין שלה מרעידה את עולמך
דמעה אחת כשאמרת לה איני יכול כך יותר
והיא ליטפה את ראשך
אמרה אני משחררת אותך
אני מבינה
ולפני שפסעת עוד צעד אחד הרחק ממנה
לפני אותו רגע טיפות של גשם ראשונות מטפטפות
ואתה מתקרב אליה
תכנסי בבקשה לאוטו שלא תתקררי
והיא: אני לא רוצה
זה טוב לי עכשיו לשטוף את הכל
גם את הזכרונות
גם את הריח שלך
ודמעה
דמעה אחת שלה מרעידה את עולמך
אתה ניגש פותח את הדלת
בבקשה תכנסי את תהיי חולה
והיא בשלה רק הדמעה כבר זלגה על לחיה
ועוד אחת נקוות בזוית העין היפה שלה
נו אני לא מוכן לראות אותך דועת ובוכה
זה יפסק עוד שניה היא משיבה
מוטב שתלך ידאגו לך
מוטב שתלך אל תביט לאחור
לא נעמוד בזה
לא אני ולא אתה
ואתה את הראש מרים אל השמים
כמה טוב שהיא לא יודעת ולא רואה
אצלך שצף הדמעות נשטף בטיפות
פותח את הדלת אל המושב האחורי
תכנסי
אל תסעי
רק תכנסי
אני לא מוכן שתרטבי
וכעבור כדקה
שפתים אל שפתיים מתקרבות
חום הגוף מגרש את לחות הטיפות
ואחרי עוד כמה דקות כשהיא מעליך
ואיברך בתוכה היא שואלת
למה לא הלכת, אז היה כואב ליום יומיים אולי שבוע
למה לא הלכת
זה הכל בגלל אותה דמעה
והאהבה...