אני מעתיק את הסיפור כפי שהופיע אז באתר heberotic בשינויים קלים
יעל אחותי החולבת
מאת: השור
"גברים..." נשפה יעל אחותי בבוז, "ככה אתם..." ואחרי דקה קצרה הוסיפה, "כאלו מעצבנים".
"מה זאת אומרת מעצבנים?" הרמתי כלפיה גבה.
"מעצבנים, בחיי שאתם מעצבנים. כשעומד לכם, וזה בערך קורה כמה פעמים ביום, אתם לא מצליחים לחשוב כמו שצריך, אתם רק חושבים עם הזין שלכם ועושים
שטויות. תאמין לי, הזין שלכם מכניס אתכם לצרות צרורות."
"לא כולנו" ניסיתי להגן בפניה על אחי הגברים וגם על עצמי, אבל יעל כבר נכנסה לשוונג.
"מה לא כולכם? כולכם בדיוק אותו דבר. תאמין לי, חבל שלא נולדתי לסבית. שלא תבין אותי לא נכון. אני אוהבת גברים, אני מאוד אוהבת
גברים, אני נהנית מאוד מסקס, אבל לפעמים... כשאתם נכנסים לקטע הזה... אי אפשר לסבול אתכם".
"אפשר לחשוב שאתן בנויות אחרת" בחרתי בטקטיקה אחרת. "כשאתן מיוחמות אז גם כן, אתן לא מדברות בהיגיון, אתן רק צריכות זין ו..."
"די, די, די, אתה יודע שאתה מדבר שטויות" היסתה אותי. "מתי פגשת בחורה כלכך מיוחמת שלא יכולה לשלוט על עצמה שכשהיא חרמנית? כמה נשים פגשת שמתחילות
להטריד את אלו שעובדים איתה, את החברים שלה? נשים יכולות לשלוט על עצמן. גם כשהן חרמניות אבל גברים... אתם..."
היא נכנסה לזה חזק. "אתה יודע מה? אני יכולה לספר לך על לפחות עשר פעמים שגברים עשו שטויות כי הם היו חרמנים" וכשראתה אותי עוקב אחריה, חייכה פתאום.
"הנה, בעבודה, מספיק שאני מגיעה עם מחשוף, קצת מחייכת, קצת קורצת, שמה רגל על רגל ו... כולם עושים מה שאני רוצה."
"את כלבה". חייכתי אליה בחזרה. המאנייקית תמיד ידעה לנצל את המיניות שלה לטובתה. אני זוכר את זה גם כשהייתה צעירה. "ותמיד היית כלבה".
"חה חה חה. ואם אני כלבה, אז אתה כלב. בעצם כולכם, כל הגברים כלבים, בעצם לא כלבים, אלא כלבלבים."
"גם ארז?" התרסתי בפניה. ארז היה בן זוגה הקבוע מזה שנתיים.
"בייחוד ארז" אמרה ופתאום התפשט על פניה חיוך רחב במיוחד.
"מה." שאלתי אותה.
"לא חשוב, עזוב"
"נו, מה... תגידי כבר"
היא לקחה אוויר. "אתה יודע ארז כשהוא מחורמן... לא, לא חשוב, לא רוצה להגיד".
"נו כבר, תגידי" הרמתי את הקול.
"טוב, אני אגיד לך, אבל תישבע לי שבחיים לא תוציא את זה מהפה, גם לא תדבר על זה איתי אף פעם"
"אני נשבע".
היא הביטה בי בעיניים. "תזכור..." אמרה והרימה כלפי אצבע מאיימת, "אתה יודע, ארז הוא כמו כל הגברים. הוא קם בבוקר עם זיקפת בוקר, הוא בערב
חרמן... ולי לא תמיד בא לי. זאת אומרת, לפעמים בא, לפעמים לא בא. אבל לו תמיד בא, אז..." היא השתתקה.
"אז... מה?" שאלתי. הייתי במתח.
"אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע את זה?"
"בטח!"
"אז אני חולבת אותו".
"מה?"
"כן, אני חולבת אותו."
"מה זאת אומרת שאת חולבת אותו? את עושה לו ביד?"
"כן אבל לא סתם..." היא הסמיקה לגמרי.
יעל הייתה קטנה ממני בחמש שנים, בת זקונים יפה ומפונקת. אחרי שני בנים גדולים, נסיכה אמיתית שפונקה במיוחד.
אני שהייתי הסנדוויץ' קינאתי וכך יצא שכל השנים היינו במריבות ורק אחרי שהאח הגדול שלנו נהרג בתאונת דרכים התחלנו להתקרב. בעקבות מותו של בנם הבכור הלכו ההורים ודעכו לגמרי ואחרי שלוש וארבע שנים, נפטרו שניהם. פתאום נותרנו יעל ואני לבד בעולם. זה קרב אותנו מאוד זה לזו. היינו נוהגים לדבר בטלפון לפחות פעם ביום,
להיפגש לפחות פעמיים בשבוע. גם כשהתחתנתי וגם כשהיא עברה לגור עם ארז.
"נו, תגידי למה את מתכוונת" דרשתי.
"טוב" היא קמה מהכיסא, "עוד קפה?"
"נו!!!" כבר התרגזתי.
"אז זה עוד התחלתי לעשות עוד כשהייתי עם יובל, אתה זוכר אותו?"
"כן. הוא היה מטומטם. מזל שנפרדת ממנו".
"הוא לא היה מטומטם, אבל לא חשוב. הוא היה חתיך והיה לו זין מדהים. אין לך מושג איך אהבתי להזדיין איתו... אבל בכל זאת, הוא כמו כולם, רצה כל יום
לפחות פעם אחת אם לא יותר. כל הזמן היה הולך אחרי מנסה לגרור אותי למיטה. בהתחלה זה היה נחמד ומפתה אבל אחר כך זה היה מעצבן. אז למדתי להגמיר אותו
מהר ו..." היא שוב הסמיקה. "בהתחלה הייתי עושה לו ביד במיטה. אחר כך בעמידה. ואחר כך מצא חן בעיני לעמוד מאחוריו ולעשות לו ביד, בלי שהוא יכול
להסתכל עלי, או לשלוח ידיים. בסופו של דבר הייתי מכריחה אותו לעמוד אולהישען על השולחן, כמו כלב ואז הייתי נעמדת מאחוריו וחולבת אותו, ממש כמו
חיה". היא הביטה בי.
"והוא היה מסכים?" שאלתי בתדהמה תוך שאני פתאום שם לב לתזוזה קטנה שם למטה, באיזור החלציים.
"הוא לא רק שהיה מסכים, הוא היה מת על זה. הוא כבר היה קם כל בוקר כמה דקות לפני, נעמד על השולחן ערום לגמרי, מחכה לחליבת בוקר" היא גיחכה.
ואני למדתי שזה מדליק אותי אפילו, לא יודעת, הרגשתי כאילו אני משפילה אותו ודווקא נהניתי מזה.
"נו"
"אז אחר כך אחרי שנפרדנו, היה לי את אורן ואחר כך את ערן ואת כולם הייתי חולבת כל בוקר או כל פעם שהם היו מחורמנים ולי לא בא עליהם... וגם את
ארז".
"כולם מתו על זה. אין לי מושג למה. לדעתי זה מאוד משפיל, אתה יודע, הם עומדים על ארבע, רגליים מפושקות, אני נעמדת מאחור קצת משחקת בביצים שלהם
וחולבת להם את הזין עד שהם גומרים לתוך קערית הפלסטיק... ככה הם גם לא מלכלכים לי את השולחן.
אחרי שהם גומרים, הם צריכים ללכת לנקות את הקערה ו... זהו. כולם אהבו את
זה. הם מתים על זה. אולי אני עושה את זה טוב במיוחד" צחקקה ואז הוסיפה,
"ויותר הגיוני שכל הגברים הם כלבלבים שצריך לחלוב אותם כל פעם".
הסתכלתי על יעל ופתאום השתרר שקט.
"אל תגיד לי..." שברה פתאום את השתיקה.
"טוב, אז לא אגיד", עניתי לה בשקט ובלי לשים לב אפילו, הורדתי את היד ושפשפתי קלות את איזור החלציים שלי .
פתאום הייתי מחורמן במיוחד. התמונה הזו של גבר ערום העומד על ארבע על גבי השולחן הזה שברגע זה אני יושב ושותה
עליו קפה, מפשק את רגליו ויעל אחותי הסקסית עומדת מאחוריו וחולבת לו את הזין נכנסה לי לראש ולא יצאה לי. זה כל כך קינקי, כל כך מדליק.
התנשפתי בכבדות. אלמלא היא הייתה אחותי... הרמתי אליה את העיניים.
"תעיף את המבט הזה מהפרצוף שלך" אמרה מהר.
"איזה מבט?" שאלתי מעמיד פני תם.
"אתה יודע בדיוק. המבט הזה שעומד לך ואתה חייב לגמור. אוףףףף אתם הגברים... אמרתי לך..."
שתקתי. אין מה להגיד. היא באמת צדקה. השפלתי את העיניים ושוב הבטתי אליה.
היא ידעה מה עובר לי בראש. גם אני ידעתי מה עובר לה בראש. אני כבר ידעתי שאני רוצה, היא עדיין התלבטה. בהחלט החלטה לא קלה.
מצד אחד, לא מדובר במין, מצד שני, זה בהחלט מין ואני האח הגדול שלה... זה טאבו, זה אסור. מצד שני, זה רק... איך היא קוראת לזה? חליבה? כולה חליבה, לא יותר מזה.
חמש דקות ישבנו ושתקנו. לא החלפנו מילה. היא חשבה, אני חשבתי, היא דיברה לעצמה כנראה, אני בוודאי ובוודאי ואז פתאום הרימה את ראשה. "אני נכנסת
לחדר. אתה יכול ללכת עכשיו או... הקערית נמצאת במרפסת של הכביסה. היא צריכה להיות בסוף נקייה. תזכור, זו ההחלטה שלך..."
היא קמה ונכנסה לחדר השינה, מותירה אותי לבד בחדר, משאירה לי את זכות ההחלטה האחרונה.
חשבתי עוד דקה. הזין כאב לי במכנסים. הלכתי לאיטי, פתחתי את דלת מרפסת השירות. ראיתי את הקערית המדוברת. היא הייתה בגודל של קערת מרק, לא יותר
גדולה ממנה, גם לא יותר קטנה ממנה.
פיניתי את כוסות הקפה וצלחת הוופלות למטבח, חלצתי נעלים, פשטתי את החולצה ולאט לאט הורדתי את המכנסיים וגם את התחתונים. עליתי על השולחן,
נעמדתי בפישוק רחב עד כמה שיכולתי הורדתי את הראש וחיכיתי.
למרות שעברו רק דקות ספורות עד שהדלת נפתחה, הרגשתי שהזמן נמשך כמו נצח.
הזין שלי היה זקור עד כאב. הוא השתלשל כלפי מטה.
דלת חדר השינה נפתחה ומתוכה יצאה יעל. הורדתי את ראשי משתדל שלא לפגוש את מבטה. היא הלכה באיטיות, הסיטה את הכיסא שעמד בצד ונעמדה מאחורי. הצצתי
וראיתי אותה מורחת על ידיה קרם ידיים. היא הושיטה את ידיה לפנים וחפנה
את הזין והביצים.
האצבעות הקרירות והחלקות שנגעו בי, שעטפו ואחזו את הזין הטריפו אותי לגמרי. היא החלה להחליק את היד מעלה מטה תוך שהיא אוחזת ביד השני את
האשכים. התחושה הייתה נהדרת.
בדרך כלל בנות זוגי לא עשו לי ביד, אולי באופן סימלי לחלוטין או כאשר קצה הזין שלי היה בפיהן והיו מוסיפות כמה שיפשופים כתוספת אבל הפעם זו לא
הייתה עבודת יד, אלא הייתה זו חליבה!. ממש כך. היה רגע שממש הרגשתי כמו חיה, אולי שור או משהו כזה שעומדים מאחוריו וחולבים לו את הזין.
האחיזה סביב הזין הלכה והתהדקה. יעל כבר לא החליקה את האצבעות סביב הזין, אלא ממש שפשפה בתנועות גדולות מעלה מטה ואני הרגשתי איך אני הולך
ומתגרה עוד ועוד. לרגע אחד לא חשבתי על העובדה שמי שעומדת מאחורי ומחזיקה לי את הזין היא אחותי הקטנה. גם לא חשבתי על סקס, או על רצון לסקס. זו
הייתה פעולה טכנית לגמרי. אני על ארבע על השולחן ומישהי, שבמקרה זו אחותי , עומדת וחולבת אותי מתוך מטרה לרוקן אצלי את החרמנות של השבועות האחרונים.
השתדלתי להחזיק מעמד כמה שיותר, אבל זה היה קשה. התנוחה הכל כך מגרה יחד עם האחיזה החזקה, השפשוף הנחוש, כל אלו כאילו הוציאו את השליטה בזין שלי
החוצה, אל יעל החולבת. הרגשתי שעוד פחות מדקה אני עומד לגמור, אבל אז היא פתאום נעצרה, עזבה את הזין ועברה לעמוד לצידי. שוב תפסה את הזין וביד
השניה קרבה את הקערה. תנועותיה החלו להיות נחושות יותר, אחיזתה חזקה יותר.
היא ממש ההרגישה אותי.
רגע אחד האטה את ידיה, ואז כיוונה את הזין אל הקערית ובתנועות חליבה
גדולות, איטיות וחזקות שפשפה את הזין שלי עד שלא יכולתי יותר. התחלתי להתיז ולמלא את קערית הפלסטיק. זה היה מטורף.
גמירה חזקה וארוכה ויעל המשיכה לחלוב עוד ועוד מוציאה ממני את הכל, עד הטיפה האחרונה.
רק כאשר הייתה משוכנעת כי לא תצליח להוציא ולו טיפונת אחת קטנה, הרפתה.
"תתלבש ותרחץ את הקערית" אמרה והלכה לשירותים. שמעתי אותה שוטפת ידיים
מתמהמהת בכוונה. אני עוד נותרתי מתנשף דקה ארוכה ואז עשיתי כדבריה. כשחזרה לפינת האוכל הייתי לבוש והקערית שטופה מונחת במקומה מחכה ל...
הרגשתי תחושת קינאה עמוקה בארז בן זוגה של אחותי הזוכה לטיפול שכזה מידי בוקר ואז פתאום חשבתי לעצמי, רגע אם כבר חצינו את הקו האדום הזה ואם... אז
למה שבעצם זו תהיה פעם ראשונה ואחרונה. נדמה שגם ביעל חלפה אותה מחשבה.
"טוב, אח גדול, אז... בפעם הבאה שתרגיש צורך בחליבה, אתה מכיר את הכתובת..." ואחרי שנייה הוסיפה
"יש לזה שיכלולים אבל זה תלויי בך..."
"שיכלולים?" שאלתי. והיא עונה: "כן. למשל אתה התחת שלך אסטתי ונעים למגע אז אני יכולה לקחת יד אחת ולחלוב לך את הפרוסטה או עם ויברטור בתוכך ואז הגמירה היא אחרת והביצים מתרוקנות לאפס לגמרי".
"באמת? מתרוקנות מזה שאת ...."
"כן מזה שאני בתוך התחת שלך מגרה את נקודת הP שלך. וחוץ מזה אתה יודע כמה פעמים למשל הרגשתי שארז עוד חרמן אז במקום שישטוף נתתי לו ללקק את הקערה?"
"ואיך היה לו הטעם?" שאלתי בפליאה "כנראה שטעים אנחנו חוזרים על זה מידי שבוע לפחות פעם אחת" היא ענתה.
"ויש עוד שכלולים?"
" האחרון שאספר לך אם מראש תסכים לנסות... בלי לדעת מה זה"
"איך אגיד שכן בלי לדעת מה זה?"
"זה התנאי, אתה לא חייב", היא אמרה תוך כדי שהעבירה אצבע מתוקה על שפתיה, "זה לא לכל אחד"
"טוב אני מסכים נשבע לך מסכים".
"תוציא 1000 שקל מהארנק זה ישאר אצלי ערבון שתעשה" , הוצאתי ונתתי לה כולי כבר שוב חרמן... והיא לא פיספסה את הבליטה תופחת
"לך תביא שוב את הקערה אספר לך תוך כדי" וכשהיא חולבת ותי שוב בידים מיומנות מספרת לי שבעוד שבועיים ארז יוצא למילואים וזו תהיה הזדמנות נאותה לעבור דרכה בכל ערב ובכל בוקר לעבור חליבה ואחרי זה נרוקן בכל פעם את הכמות לקונדום ונמלא אותו כשבפעם האחרונה היא תדחופ לי את תכולת הקונדום הקפואה לתוך התחת שלי... כשהיא אמרה את זה שוב גמרתי.... "נראה לי שהלכו לי 1000 שקלים" אמרתי, היא לקחה את היד שעוד משומנת בקרם הידים ודחפה לתחת שלי חודרת אותי ואני גונח ף פתאום עונה לי "דווקא לי נראה שאתה תהיה פה השכם בבוקר..."
