כיתה ד, אני יושב ליד אחת מהחנוניות של הכיתה אבל גם כל כך יפה. גבוה עדינה. הגיעה רק לפני שנה לכיתה.
היתה יושבת לידי ואני לידה תמיד נותן לה משלי - צבעים טושים עפרונות מחקים הכל.
וכשהיה היום מסתיים מלווה אותה לביתה וממשיך הלאה לשלי, כמעט בלי לומר מילה. תמיד צער מאחוריה תמיד מנצל ומגניב מבט לישבנה.
יום אחד היא נעצרה על ספסל ממש קרוב לבית, וסימנה לי עם היד בלי מילים בוא שב לידי
התיישבתי.
היא אומרת לי במבטא המתנגן שלה - אני יודעת שאתה מנסה לנשום אותי בכל מקום. אני ארשה לך לנשום אותי אבל יש לזה מחיר
אני לא מרימה יותר את הכסא שלי ולא סוחבת את התיק שלי אם אני אזיע אתה תוציא את המגבת ותנגב לי את הזיעה.
בתמורה אתן לך להנות מהתחת שעיניך לא יורדות ממנו.
הסכמתי מיד. כמובן.
היא קמה מהספסל והתיק על הרצפה באתי לקום להרים לה אותו והיא בלי מילים מסמנת לי : לא! מצביעה על המקום שישבה... ואז אומרת תנשק
אני מנשק ספסל ציבורי היכן שישבה. ורק אחר כך מרים את התיק שלה מהרצפה עד לפתח ביתה. קומה שלישית בלי מעלית.
הריטואל חזרה באופן קבוע מידי יום מלבד בימים שבהם הספסל היה רטוב מגשם. גם להפסקות היינו יוצאים אחרונים והייתי מנשק את הכסא.
בהגיענו לכיתה ז' הופרדנו לכיתות אחרות. המערכת השתבשה והשעות.
יום לאחד בר המצווה שלי כשחזרתי לכיתה היא חיכתה לי בסוף היום של המערכת שלנו שם ואמרה לי בוא איתי.
נכנסנו לתא השירותים הצמוד למעבדה היא הורידה את המכנסיים והתחתון ואמרה לי תנשק זו המתנה שלך
נישקתי לה את התחת . התמכרתי לא יכלתי להפסיק ליקקתי גם את התחת וגם בין פלחי הישבן היא הסתובבה והתרחקה צעד
כדי ללקק את זה תצטרך לעבוד יותר קשה הרימה את התתתון ואת המכנסיים ליטפה לי את הפנים ובאותו רגע... .באותו רגע גמרתי בפעם הראשונה בחיים.
ככה בשירותי בית הספר
באותו ערב הגעתי מתחת לביתה והיא ירדה הלכנו מרחק ברגל עד לאחד הבניינים הנטושים בפרדסים המיובשים.
היא הורידה שוב את המכנס הקצר הפעם ואת התחתון נעמדה צמודה לקיר ונתנה לי ללקק לה את פי הטבעת שוב ושוב כל כך הרבה זמן שעה לפחות כשהיא עומדת מידי פעם זזה כדי שהרגליים לא ירדמו. גמרתי פעמיים מלקק לה את חור התחת.
"ניקי אני אעשה הכל כדי ללקק לך את התחת כל יום!"
היא אמרה לי מחייכת "אני יודעת את זה כבר מזמן עבד קטן שלי" וגמרתי בפעם השלישית לאותו הערב כשהיא מגישה לי ללקק אצבע שלה שהכניסה לאחוריה ומשם ישר אל פי
