בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים מבפנים

לפני שבועיים. 6 בנובמבר 2024 בשעה 6:33

היא סימסה בחזרה: אה ועוד משהו, אסור לך לגעת בזין הזה שלי בלי רשות.

אהבתי שהיא קראה לו הזין שלי. ובעוד הכנוע שבי מתגבר ועולה  עניתי: כן, גברתי.

נכנסתי למיטה, איבר המין הקטן שלי שוב קשה אבל עכשיו לא ניתן לגעת בו, בלי רשותה

והיא הגיבה: ילדה טובה.

הרגשתי איך אני מסמיק מההחלטה המכוונת שלה לקרוא לי בחורה.

שלחתי הודעה בחזרה: לילה טוב, גברתי.

היא שלחה הודעה בחזרה: לילה טוב, אריאנה.

איבר המין הקטנטן שלי נרתע והתחנן לתשומת לב נוספת אבל התעלמתי ממנו בעודי מתחיל את המסע שלי לצייתנות מוחלטת לחברה הלוהטת שלי.

****************

נזכרתי בגילויים הפרועים של אמש, ואחרי מקלחת, הלכתי בלי תחתונים ולבשתי את הגרביונים, כפי שהורתה לי ג'ואן. זה הרגיש קצת מוזר, אבל גם מרגש, ללבוש גרביונים נשיים מתחת לחליפה שלי.

הבוקר היה חסר אירועים... לא הספקתי לראות את ג'ואן כל הבוקר, מכיוון שהייתי בפגישות. הכל היה רגיל לגמרי.

קיבלתי הודעה לפגוש את ג'ואן במסעדת 'הברבור' לארוחת צהריים. מיד ידעתי שזה מיוחד, כי זה היה המיקום של דייט ארוחת הצהריים הראשון שלנו... מה שהוביל לדייט הראשון שלנו לארוחת ערב... שכמובן, תוך שבועיים וחצי, הוביל ל- ההתחלה הרשמית של מערכת היחסים המחוייבת שלנו.

הגעתי באיחור של כמה דקות, אבל מיד כשהפגישה נגמרה. לקראת הסוף כבר הפסקתי להקשיב למען האמת, התרגשתי כל כך לאכול ארוחת צהריים עם ג'ואן... אבל גם הרגשתי קצת לחוץ. היו לה מספיק זמן מאש המפגש אמש כדי לשקול מחדש את התגובות וההתחייבויות שלה. הרגשתי די בטוח שניפגש באותו עמוד להרפתקה החדשה הזו, ובכל זאת לא אדע בוודאות עד לפגישה שבה אני אוכל לומר שאין לי שום מחשבות שניות ואני מקווה שגם לה. זאת אומרת, זה יהיה מאוד הגיוני שתהיה לה מחשבות שניות, אבל אחרי הכל אני מקווה שלא...

היא כבר ישבה, והיא כבר הזמינה עבורנו. היא חייכה ושאלה "אז איך זה ללבוש גרביונים לעבודה?"

"משחרר," עניתי.

"מה הכוונה?"

"אני מרגישה שאני קצת יותר עצמי", הסברתי.

"יותר עצמך?" היא שאלה שוב, כשהרגשתי את כף רגלה, ללא נעל, בהחלט בגרביונים בין רגלי ומונח ישירות על המפשעה שלי.

"טוב, אני מסתיר חלק מהזהות שלי במשך שנים, ולמרות שאת היחידה שיודעת את האמת עלי עכשיו, זה מרגש לחיות את זה איתך בסתר", עניתי.

"הו, אנחנו רק התחלנו לחיות את האמת שלך, ואתה יכול להמר שנחיה אותה ביחד," היא הבטיחה לי, והוסיפה אמינות לקביעתה על ידי שפשוף לאט את הזין שלי.

"אז,  אין לך מחשבות שניות?" שאלתי, למרות שהיה ברור שאין לה... ובכל זאת הייתי צריך לשמוע את זה נאמר.

"הו, היו לי מחשבות שנייה, שלישית, רביעית ומאות של מחשבות."

"אה," אמרתי, זו לא התשובה לה קיוויתי.

"אבל רובם עסקו בטקטיקות להגשמת כל הפנטזיות שלנו," היא גילתה, החרדה הפתאומית שלי נפגעה בדיוק באותה מהירות שהגיעה... במיוחד איך שהיא התייחסה אליהם כאל הפנטזיות 'שלנו'.

"אה, זה נשמע ממש טוב," חייכתי.

"דאגת שאחתוך ואברח?"

"קצת," הודיתי.

"אם התכוונתי לרוץ, היו לי הרבה הזדמנויות אתמול בלילה", היא ציינה, "אחד המאוחרים יותר היה בדרכי לחנות למבוגרים כדי לבחור כמה צעצועים עבורנו".

"אני מניח שכן," גיחכתי במבוכה.

"או כשתפסתי אותך עם הסרטון, למשל," היא אמרה. "הרגשתי שפחדת. נכון?"

"כן," הנהנתי, הבושה שוב עוברת בי.

"ואז היו שפע הווידוים שלך, וכל הפנטזיות האלה", הוסיפה.

"אבל את אמרת לי להגיד אותם," מחיתי.

"אבל האם לא השמעת את אותם המשפטים בזמן שצפית בסרטונים לבד?" היא שאלה. "הרבה פעמים, עוד מתישהו לפני שנפגשנו, ואפילו ממשיכים אחרי שנפגשנו ונפגשנו, שומר ממני את הסודות הקטנים והמלוכלכים שלך?".

"כן, את צודקת," הודיתי.

"אבל אני לא כמו אחרות, אפילו לא התעצבנתי מכל זה, עובדה. אני עדיין כאן", אמרה.

"כן, את כן, ואני כל כך אסיר תודה על כך שאתה," אמרתי, מלא הכרת תודה.

"אני רוצה להיות חלק מהמסע שלך," היא אמרה. לאחר מכן היא עצרה והוסיפה, "אני רוצה להפוך את זה למסע שלנו ."

"את בטוח שאת רוצה לעשות אותו שלנו?" שאלתי, למרות שברור מהתגובות שלה אמש, ועכשיו מדבריה היום, שהיא מתכוונת לזה.

"כן, אריאנה," היא אמרה בשקט. "אני רוצה לעשות איתך הכל."

"זו מוזיקה לאוזניי . גם אני רוצה לעשות הכל איתך," אמרתי.

"טוב, אז נהיה ביחד בכל שלב", היא סיכמה, כשהמלצרית הגיעה עם האוכל שלנו.

"למרות שאתה חייב להבין..." היא התחילה ואז עצרה, הטון שלה מבשר רעות לפתע.

אוה... חשבתי לעצמי, הנה זה... הנה זה בא

"...שאני ​​האחראית", היא סיימה לאחר עיכוב מייגע.

"זו  תמיד היית את שאחראית" התבדחתי.

"טוב, כן," היא חייכה. "אבל עכשיו זה רשמי."

"האם עלינו לכתוב את זה בכתב?" התבדחתי.

"לא," היא צחקה, "אבל נשלים את ההיררכיה ביננו ביום שישי."

"כן לגמרי נשלים" חייכתי, כשהיא המשיכה לשפשף את איבר המין הקשה שלי.

"אה, אתה יודע שכן," היא אמרה בצורה שהבהירה שהיא כבר תכננה את הלילה... ובכן, סוף הלילה... כי אני תכננתי קודם ארוחת ערב ומחזמר, ואלה היו עדיין במסלול שלנו.

"אני גם נרגש וגם מבועת," רק התבדחתי.

"בהתחשב במה שאני מתכננת, כל אחד מהרגשות האלה הוא הגיוני וראוי להיות," היא חייכה, כשהרחיקה את רגלה.

"היי, נהניתי מזה," מחיתי.

"ראשית, אסור לך לגמור עד שישי בערב," היא אמרה, שזה היה הרבה זמן בשבילי, שכן נטיתי לאונן ולגמור כל לילה, אפילו לילות שבהם כבר גמרתי בפה או בכוס שלה.

"בסדר," הסכמתי בהיסוס.

"מה? זה רק שלושה ימים," היא אמרה.

"ארבעה ימים ושלושה לילות," תיקנתי אותה.

"בסדר," היא נאנחה, "אבל זו הדרישה שלי", מנידה בראשה ונוגסת מהאוכל שלה.

"זו הייתה הנקודה הראשונה. יש שנייה?" שאלתי, גם מפוחדת וגם סקרן לגבי מה זה יכול להיות.

"דבר שני," אמרה כשחתכה את העוף שלה, "לא יהיה משחק מקדים במהלך ארוחת הבוקר, הצהריים או הערב. יחסי הגומלין שלנו יהיו אפלטוניים למהדרין... עד שהם לא יהיו יותר."

"כלל נהדר," הסכמתי, לבסוף הבנתי שלא אכלתי ביס עד כה, הייתי מורעב, וכשהסתכלתי למטה לצלחת שלי, ראיתי שהאישה היקרה הזמינה לי בדיוק את אותה ארוחה שהזמנתי לעצמי בדייט הראשון שלנו לארוחת הצהריים.

אכלנו בשקט יחסי, דיברנו רק על דברים משעממים כמו עבודה, שנראו ארציים מדי בהשוואה לאתמול בלילה וההבטחה ליום שישי... הערב ההוא לכאורה במרחק נצח עכשיו.

לאחר שסיימנו לאכול, היא שאלה, "את רוצה קינוח?"

שאלתי, רוצה בהירות, והדגשתי את המילה האחרונה, "קינוח, קינוח או קינוח אמיתי ?"

"אלא אם כן אתה עומד לזחול מתחת לשולחן כדי לקבל את הקינוח שאליו אתה מחפש, אז חשבתי על קינוח קינוח," היא אמרה.

"למרות שזה נשמע כיף, ומשהו להוסיף לרשימת הדליים המתרחבת לפתע, אני אמשיך רק לקינוח".

היא הנידה בראשה, "אני רק רוצה כל עוגת גבינה שאוכל לחלץ מהמשחק המוזר הזה של רמיזות שיצרת."

"בחירה מצוינת, גברתי," אמרתי.

ואחרי עוגת גבינה משותפת היא אמרה, "אל תעזוב את העבודה היום בלי לקפוץ למשרד שלי. יש לי מתנה בשבילך."

"למה זה מפחיד אותי?" שאלתי, קצת בשובבות.

"זה לא צריך," היא אמרה, ואז הוסיפה כשקמה, " להפחיד אותך הרבה."

"את מדליקה אותי ללא שליטה, ומפחידה אותי בו זמנית," אמרתי וקמתי איתה.

היא נישקה אותי ואמרה רק "טוב", לפני שחזרנו לעבודה ביחד.

אחר הצהריים היה סופר עמוס, ולמעשה שכחתי שאני לובש גרביונים עד שהלכתי לשירותים לעשות פיפי. פתחתי את הרוכסן, ונזכרתי שאני עם גרביונים. אף אחד אחר לא היה בשירותים, אז הצלחתי להסתדר עם זה.

יום העבודה הסתיים, והלכתי למשרד של ג'ואן. עברתי דרך הדלת וסגרתי אותה.

"תנעל," היא הורתה.

"כבר במצב השולטת שלי, אני מבין," התבדחתי, כשנעלתי את הדלת בצייתנות.

היא קמה, התקרבה אליי סביב השולחן שלה, ואז הרימה את שמלתה כדי לגלות שהיא לובשת רצועת סטראפאון וזין מולבש איתו

"אוה אוה," התנשמתי. "את באמת במצב שולטת."

 

"אל תדאג, אני לא הולכת לזיין את התחת שלך במשרד שלי," היא אמרה. "רק רציתי לתת לך הצצה קטנה למה אני אלבש ביום שישי כשאקח את הבתולים שלך."

"זה לא גדול כמו זה שהיה לך אתמול בלילה," אמרתי, מלבד עצמי בהתרגשות שהיא לובשת רצועה, אבל באותה מידה מלאה בחשש.

"כן, המוכרת הציעה שאם אני מזיינת בתחת בתולה, וכן, היא השתמשה במילים 'מזיינת' ו-' בתולה', אז כדאי שאני אתחיל בקטן", חשפה.

"אמרת למוכרת שזה בשביל בחור?" שאלתי.

"ברור שכן," היא הנהנה.

"אה," אמרתי. זה פתאום נראה כל כך אמיתי. כן, התרגשתי לחקור את הסקרנות המיניות האלה ולעשות את זה עם ג'ואן, אבל לא רציתי שמישהו אחר ידע.

"בואי למצוץ את הזין שלי, אריאנה," היא ציוותה מתעלמת מאי הנוחות וההססנות שלי

"כאן? ממש כאן עכשיו?" שאלתי, מנסה לרמוז על החשש שלי, למרות שהמילים שלה היו כל כך לוהטות... מילים שבמשך שבועות דמיינתי בסתר שהיא אומרת לי.

"כן עכשיו לרגע קצא," היא אמרה. "הייתי כל כך חרמנית כל היום, מלדמיין אותך מוצץ זין."

"באמת?" שאלתי, מופתע מכך שהרעיון ריגש אותה, אבל עדיין מודאג כי היינו במשרד שלה, והמסדרון בחוץ עוד לא היה ריק.

"כן, אני לא יכולה להסביר את זה," היא אמרה, "אבל הרעיון הוא מחרמן אותי בטירוף".

"הרעיון שאני הופך למוצצת שלך?" שאלתי, עדיין נפעם מכך שהפנטזיות המלוכלכות שלי מדליקות אותה ככה

"אל תהיה כל כך בהלם,תמיד הייתי קצת קינקית ומאוד מינית, ונראה שגם אתה."

"אף פעם לא חשבתי על זה ככה," אמרתי, דבריה מרגיעים אותי מעט.

"זה טוב ," היא אמרה. "אנחנו יכולים לחקור את הפנטזיות השובבות האלה ביחד."

"בסדר," אמרתי, נרגעתי מעט.

"עכשיו תגיעי לכאן אריאנה, ותמצצי כבר את הזין שלי," היא הורתה, מוסיפה עוד משפט לרשימה ההולכת וגדלה של דברים סופר לוהטים ששמעתי נאמרים מפיה.

ניגשתי אליה, נפלתי על ברכיי והיססתי.

זה היה דבר אחד לפנטז לעשות את זה.

זה היה משהו אחר שזה בוהה לי בפנים.

היד שלי רעדה כשהגעתי לזין הפלסטיק. ליטפתי אותו, רכנתי קדימה ונישקתי אותו.

אפילו אחרי כל השעות שלי של צפייה במציצות זין הבנתי שבפועל אין לי מושג מה אני עושה.

ליקקתי את הזין לכל אורכו, קצת מופתע שיכולתי להריח את הריח שלה ממש באפי. זה הדליק אותה גירה והרטיב את הכוס שלה. מה שכמובן הדליק אותי.

ליקקתי למעלה ולמטה במשך שלושים שניות בערך, הרגשתי כל כך הרבה רגשות סותרים כמוני. אהבתי להיות על הברכיים. אהבתי שיש לי זין ביד וזה רק גרם לי לתהות איך ירגיש זין אמיתי. אהבתי שג'ואן צופה בי; הרגשתי פחות כמו גבר, מתרגש מכך שהיא עמדה מעליי.

המחשבות הרבות הללו הסתובבו בראשי ובגוף שלי, הזין הקטן שלי חזק כתמיד, עד שג'ואן הורתה, "די למשחק מקדים. תמצוץ לי את הזין!."


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י