בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שיעור אנושי במיזנטרופיה

all rights reserved unless otherwise stated ©
לפני 14 שנים. 6 במאי 2010 בשעה 22:46

בין רגלי טמנת לי ליקוק
בפי הטבעת סביב החישוק
אך שהסתלקה לה המלקקת גם הליקוק יבש
כעת מי יודע מתי יגיע חדש

לפני 14 שנים. 2 במאי 2010 בשעה 18:32

שאת יושבת לי על הפרצוף
ומרטיבה לי את הסנטר
הלשון שלי אצלך בכוס
האף בחור אחר
קשה לי לנשום
אני לא אשקר
שאת על הפרצוף שלי
אבל אני אסתדר

לפני 14 שנים. 27 באפריל 2010 בשעה 13:51

בדיוק שחשבתי שאת נפלאה,
-הפלצת.
את נלחצת...
אבל אם לנוד השפעה כזו או אחרת,
הוא רק עושה אותך יותר נהדרת.

לפני 14 שנים. 23 באפריל 2010 בשעה 21:05

א.

יש לי ציפור קטנה בלב
והבת זונה לא שותקת
מצייצת לי כאב
צועקת וזועקת

יש לי ציפור קטנה בלב
את אבי העורקים חוסמת
ולכן אני חושב
שהיא צריכה ללכת

יש לי ציפור קטנה בלב
בסכין אני דוקר את
העוף המייבב
בקבר לבי היא מוטלת

יש לי חור בבית החזה
זה כואב כזה


ניי ניי ניי ניי נאיי...

ב.

ואת?
התקשיבי לציפור לבך?
או שעליה גם למות?
היודעת את באיזה רעל לבחור?
ובאיזו כמות?

לפני 14 שנים. 20 באפריל 2010 בשעה 0:13

שאני ואתה שכבנו איתה
חשתי לרגע מעט מבוכה
בחדר חשוך נשאלה שאלה
"באיזה חור אני? ובאיזה אתה?”

לפני 14 שנים. 17 באפריל 2010 בשעה 21:57

אני אוהב אותך
ואת אותי לא
בחיוך מטופש
בכל זאת אמרת "בוא"

ואז החיוך
הועתק לפניי
כי אני במיטה
ואת מעליי

אך בחלוף היום, התחלף החיוך בדמעה
כעת אין זה יותר אני במיטה
אדון אחר את בשרך לש
על פניו גם, חיוך מטופש

אז עם חיוך או עם בכי
אם שלי, שלך או שלו
אני אוהב אותך
ואת אותי לא




***

הייתי רוצה, למרות שלא לו (וכמו שאני מקווה שברור, לא עליו) נכתב השיר,
להקדישו לאוגר מיוחד אחד, שנפטר בטרם עת ונמצא עכשיו בקופסת הנסורת הגדולה שבשמיים.

שלום, אוגר.

לפני 14 שנים. 16 באפריל 2010 בשעה 22:42

שמורידים אותך אל הבור ואמא שלך מתייפחת
אני לא יכול שלא לחשוב לך על התחת
שעוד לא הספקתי לפמפם , כשאני מאחורה ואת מלפנים
וכבר לקבר, למטה, למנוחת עולמים


(אפילוג:)
לאמא זולגת דמעה אחרונה
ומשאירים אותך לבד שם בבור
להתראות לך ילדה יפה
שלום לך חור

לפני 14 שנים. 12 באפריל 2010 בשעה 21:04

זה לא מה שאת מחפשת
אבל זה ממש ליד
האשליה שתוכלי לתקן את זה
לכוון את זה לכיוון שלך
רק תעלה רקב עם הזמן
עם מינון גובר של תסכול
את באמת מצפה שהדברים יתעצבו לתוך התבנית שלך?
שמת לב שבינתיים היא מתמלאת בעיקר רק בסדקים?

ואני יכול להבין שכאשר את טובעת
את תתפסי כל קרש על מנת לצוף
להשאיר את הראש מעל המים שקוברים אותך מכל צד

ושאת רעבה
את תאכלי רפש על מנת להחזיק את הגופה שלך במצב מאונך
תלקקי את אצבעותיך בגועל, בקולות מציצה מתכווצים

אבל כמה זמן תמשיכי להשקיע בלנסות להניק תינוק נטול ראש?
כמה זמן תמשיכי להשקיע בלנסות להנשים ילד מת?

החיים לחיים
המתאימה למתאים

לפני 14 שנים. 11 באפריל 2010 בשעה 20:44

מתקומה לתנומה,
לכל, שואה טובה.

לפני 14 שנים. 11 באפריל 2010 בשעה 1:47

שאת מוצצת לי,
והלחי שלך נדחפת בזלזול מעלה שמאלה,
את מזכירה לי את 'לי',
שמכר לי פעם קולה,
בניו-יורק, צ'יאנה טאון,
אני חושב שהייתה לו תסמונת דאון.