חמים ונעים בחוץ, בפינות ובעיגולים. התמלאתי לרגע בצמרמורת משתקת לדברי אותו אדם. איך יכולתי להיות עיוורת כל כך למציאות? זה כל כך לא מתאים לי לשים את האמון שלי בעיניים עצומות באדם. מעניין מדוע זה קרה הפעם. אני מפחדת שמשהו בי נשבר ויקח לי זמן רב לבנות אמון במערכת יחסים חדשה.
היו כל כך הרבה דברים שהתרוצצו לי בראש בימים האחרונים המפליא ביותר שחשבת שאם פתאום תגיד לישלום אז הכל ייעלם או שאני אהפוך לנימוסית אהיה נחמדה ואחייך כאילו כלום לא קרה? מבחיל. ההנחה הפשוטה הזאת ששניה אחרי שנפרדים אפשר להמשיך כאילו מעולם לא היה ואין רגשות. הקלות הזאת פשוט מוציאה אותי מדעתי לפעמים. מצד שני איך אתה יכול להרוס את התדמית שכל כך השקעת והתמדת לבנות. לא חבל?
אני המשכתי לפחות ניסיתי או מנסה. חברים. היא... והוא. אבל לרגע כשהוא חיבק אותי חשבתי שזה אתה, קיוויתי שזה אתה. אחרי כמויות לא מעטות של אלכוהול ואפילו ניסיון כושל להתחיל עם בחור הבנתי שזה לא אני. זה לא ירפא את הפצע. אז אני אתן לעצמי להחלים ואשמור על אופטימיות כי כזאת אני עכשיו וככה טוב לי. עכשיו טוב לי. אולי סתם בא לי להרגיש קצת נאהבת כרגע.
להשכרה: לב מודל XX' במצב טוב ושמיש. קצת שרוט אבל עם כוונות טובות. עבר לא מעט קילומטראז' אבל עדיין זז כשצריך.
האמת שאני מרגישה קצת מרוקנת והפעם אני אנוח לי קצת אז אני לא מעוניינת בהצעות לפחות בינתיים.
אני בדר"כ לא מפרסמת לינקים אבל אחרי ששמעתי את השיר זה הרגיש לי מתאים. שיר מדהים וסרט מדהים לא פחות. מומלץ!
לפני 14 שנים. 26 ביוני 2010 בשעה 11:11
