הוא אומר שיש לי הרבה כוחות שאני לא מכירה בהם כי אני כל הזמן מרוכזת במה ששלילי בי. ניסיתי להיזכר מאיפה התחלתי. לקחתי את הספר ושמתי אותו על ירכיי פתחתי ולגמתי אותו מילה אחר מילה. אז הבנתי, אני לא לבד. הכוח שלי עדיין שם טמון בתוך תוכי ואני רק צריכה למצוא את המפתח המתאים. הייתי צריכה להרגיש את עצמי היום, לדעת שיש לי עדיין את החשק להתמסר לזה, לרגע, לרוגע. הצלחתי וזה היה מספק. נתתי לעצמי להבין ולקבל וכל בזבוז האנרגיות הזה לא שווה כלל. אני צריכה להניח לדברים להיות. כי רק שזה יקרה הם יסתדרו.
זה מצחיק איך שתמיד נוח לי וכיף לתת עצות לאנשים, עצות שאני מאמינה בהן בכל לבי ואני לא מצליחה לפעול על פיהן אף לא פעם אחת.
אני נושמת עמוק לתוכי ובמקלחת מנקה כל איבר ואיבר מקפידה שיהיה טהור כדי שאוכל להירגע ולהתחיל מחדש. מגיעה לי התחלה חדשה, טובה יותר. עם כל הכוח הזה שטוענים שיש לי שיכול לשנות ולעשות לי טוב יותר שיכול לחגוג את יופיו וחוזקו של הקול.
אין דבר יותר חזק מהקול והמילים בצבעים שונים ותמונות. מרחיקה את האנרגיות השליליות. אבל זוכרת, תמיד את פרצופו של זה.
לפני 14 שנים. 18 ביולי 2010 בשעה 22:05