אני פשוט מגשימה חלומות. חלומות? אולי כמו סיוטים. אבל עולם כמנהגו נוהג ואני נמלה קטנה שמטיילת על הריצפה והתקרה. הוא אמר לי. היא עשתה לי. אבל אמא... אה, בעצם זאת המורה. סתם הבזקים שקיבלתי מהילדות פתאום.
אף פעם לא משכתי את תשומת ליבם של המין השני כשהייתי ילדה עד אשר איבדתי את בתוליי. בערך באותו זמן, האמת שאולי גם קצת לפני משכתי פתאום את תשומת ליבם של לא מעט גברים. אבל מכיוון שאף פעם לא ידעתי איך זה לאהוב ולהיות נאהבת, עשיתי המון שטויות. כיום אני משתדלת לא להתחרט על מעשים שעשיתי. אלא ללמוד מהם. היו פעמים שהרגשתי לא בנוח ולא אמרתי לא, לא בגלל שלא ידעתי או לא רציתי. אבל היה מתח מיני והייתי מעוניינת לשחרר אותו אז זרמתי, פעמים אחרות אפילו יזמתי.היה לי רע כל כך. פעמים שבהם שכבתי עם בני זוג והרגשתי שאני לא באמת רוצה אבל לא אמרתי לא,רק שיסיימו, שיגמרו כבר כדי שאוכל להיות לבד עם עצמי. במקומות שהרגשתי נאנסת לתוך סיטואציה. הייתה פעם כשהייתי חיילת, הכרתי בחור שהיה לי עניין בו ומכיוון שהיה תפוס, הכיר לי חבר. אני לא זוכרת איך מצאתי את עצמי ישנה עם אותו חבר במיטה כשהוא בבוקסר דק בכפיות איתי מתחכך בי וגומר? לא יודעת אם גמר אבל זה היה לח ודביק. לא זוכרת את זה כחוויה נעימה במיוחד ויש עוד כמה חוויות שאני מעדיפה לשכוח ולהעלים מעברי.אבל זה חלק מהעבר שלי ואני בהווה. אני יודעת כבר מתי אני מרגישה לא בנוח ומתי אני אומרת לא ומתעקשת על ה"לא" שלי. מתי אני אוהבת ומתי לא כל כך. מתי אני רוצה קירבה ומתי אני רוצה שיתרחקו ממני. אני כבר לא באותו מקום מתקרבן. כשרע לי אז רע לי באמת ולפעמים זה יכול להיות ממש רע, אבל ברוב הפעמים אני אעביר את המסר ואעשה ככל שביכולתי לצאת מהסיטואציה הקשה. בפעמים שאני לא מצליחה, אני אלמד ממנה ואמצא את הדרך לתקן אחרי כן. אבל חשוב לי להעביר את המסר שכשאני לא מעוניינת במשהו, אני לא אעשה אותו ואף אחד לא יגרום לי להרגיש לא בנוח עם ה"לא" שלי.
לפני 14 שנים. 22 בספטמבר 2010 בשעה 0:22
