בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Phases of the Moon

Oh, moon of transformation, My spirit sings of change.
For I have danced the rhythms Of the thunder and the rain.
I have filled with laughter,Ridding my heart of pain,
Embracing all the healing of Emergence without blame.
I have bathed in sunlight,I've ridden on the wind,
I have learned the lessons Of becoming my best friend.
Mold my path with gladness,As my vision comes into me,
Taking root in the present Bcoming tangible reality.

darksome night and shinying MOON, balance of the dark and light
hearken ye awitches rune as we performer our secret rite
לפני 12 שנים. 29 בנובמבר 2011 בשעה 17:27

אחר כך לא הבנתי
ובכלל לא קישרתי בהתחלה שזאת יכולה להיות את....
ובסוף שגיליתי הדמעות התחילו לזרום.
לא הכרתי אותך לעומק נכון אבל ממה שראיתי היה רק מה לאהוב, עצוב לגלות דברים כאלה בטח מתוך הסטטוסים בפייסבוק.
כאב לי לשמוע שזאת את. תמיד ניראת לי מישהי שהייתי רוצה להכיר יותר מקרוב.
מקווה שמצאת קצת שקט עכשיו
תנוחי על משכבך בשלום
}{

לפני 13 שנים. 28 בנובמבר 2011 בשעה 9:25

המרצה הזה מזכיר לי למה שנאתי היסטוריה בתיכון
כול הכיף בתואר שלי הוא לוקח
מזל שהמרצה של הבוקר והמרצה של הערב מצויינים
חבל רק שהאמצע משעמם ברמות קשות
היי אידיוט
כול הכיף בללמוד באקדמיה זה שניתן להגיד דעות! תפסיק לסתום לנו את הפה

לפני 13 שנים. 21 בנובמבר 2011 בשעה 23:07

אחרי האמא של כול הניקיונות.....
משבע בערב עד עכשיו
הבית
נקי!
אין דברים כאלה
_____________________________________________________________________________
לנושא אחר
היום (טוב אתמול תכנית)
עשרה חודשים
עשרה חודשים מאז נישקת אותי פעם ראשונה
עשרה חודשים בהם למדתי מחדש מה זה לאהוב ומה זה להיות אהובה
עשרה חודשים שלנשום אותך להרגיש אותך ולהתמכר אליך.
מי היה מאמין שאני יכולה להרגיש ככה..... מי היה מאמין שיש מי שירגיש ככה חזרה אלי
תודה אהוב שלי על תקופה מדהימה
אני מחכה בכליון עיניים לשנים שעוד יבואו
אוהבת אותך

XD

לפני 13 שנים. 16 בנובמבר 2011 בשעה 18:41

רקע לסיפור.....
יש אמונה טפלה שבמשפחתי היא אחת המובילות האמונה אומרת שאסור להעביר סכין מיד ליד! זה גורם למי שעשה את זה לריב ריב סתמי ועוד כול מיני דברים שלא מתווכחים עם סבתא XXXXX
מיותר להגיד שרד ליף צוחק עלי על זה וגם לא ממש אוהב שאני מסמנת לו באוטומט עם האצבע להניח את הסכין שהוא מעביר לי.

היום ישבנו ביחד לאכול והוא אמר לי מצאתי את העינוי המושלם לך ולמשפחה שלך ארוחת סטייקים שלמה עם רק סכין אחת. זאת תהייה הארוחה הארוכה בהיסטוריה.
הייתי חייבת לספר לאמא שלי XD
תשובתה המיידית של אמי:
"בונא לדעתי החבר שלך די סדיסט את לא חושבת?"
אני- למה את אומרת את זה אמא
אמא- רק מוח מעוות סדיסטי חושב על דבר כזה... תחשבי על זה אני במקומך הייתי בודקת את הנושא לעומק

אחחחח אמא אלו רק היית יודעת XD
שלכם
דארקי
שמתגלגלת מצחוק כבר שעה על זה אחרי שהתאפקתי יפה לא להיקרע לה בפנים במשך איזה שעתיים.

לפני 13 שנים. 10 בנובמבר 2011 בשעה 21:46

למה זה ממלא אותנו בכאלו תחושות של תיעוב עצמי.
היום בפעם הראשונה מאז הסווטלודג' הראשון שלי יצאתי באמצע...... לא הצלחתי למצוא את המרכז שלי ולא הצלחתי להתגבר על הקשיים שבדרך כלל ממלאים אותי בתחושת טיהור. האגו עבד שעות נוספות- מה ?? אני???? שהציגו אותי מוותיקות הסווטלודג'ים תצא באמצע.???? למזלי היה עוד קול פנימי שאמר- כן את כי מי כמוך מכיר את עצמך ומי כמוך יודע מתי זה מצוקה אמיתית. הרי עברת לפחות עשרים סווטלודג'ים אם לא יותר זהו לא פחד רגיל וזהו לא קושי גופני רגיל אלא מצוקה אמיתית. תהיי בחסד עם עצמך ותצאי החוצה.
אני חייבת לציין שנדרש הרבה יותר אומץ להגיד את המילים קשה לי אני רוצה לצאת מאשר להישאר שם.
שמחה שהקשבתי לעצמי
עצובה כי עדיין אני מרגישה שנכשלתי
ומנסה להלחם בתחושת התיעוב ולהיות בקצת סליחה עם עצמי.

והשאלה האמיתית שאני צריכה לשאול את עצמי היא
האם נכשלי
או דווקא ניצחתי

לפני 13 שנים. 31 באוקטובר 2011 בשעה 9:21

יש לי חלומות בהקיץ רטובים על R
אבל הפעם זה לא על רד ליף (טוב נו גם עליו)
זה על ריטלין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יום ראשון ללימודים השלמת התואר ושכחתי למה אני צריכה ריטלין
אחרי חצי שעה מיום שלם עד שש בערב
נזכרתי.....

לפני 13 שנים. 18 באוקטובר 2011 בשעה 17:52

שמגעילים לי את החיים וכול פעם מחדש אני נדהמת איזה מפגרים יש בכול מקום
אני אוהבת את אלו שמאיימים לפתוח איתי חזית
תפתחו
ממש מפחדת
כדי שאנשים ילמדו לשקול מילים לפני שהם ישקלו שיניים

לפני 13 שנים. 18 באוקטובר 2011 בשעה 5:21

ואני חולה 😒 במקום לבוא ולהנות ולהיפרד בכיף אני באה עם כדורים וטישו 😡 ניראה לי ששבוע הבא נקפוץ לבקר רק בשביל להיפרד שוב אבל הפעם בכיף

לפני 13 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 21:00

לא יודעת למה חיכיתי להיום לכתוב את זה גם פה
התחלה חדשה עבודה חדשה
חוזרת ללימודים
עושה משהו עם החיים שלי
וכאחת שמפחדת משינויים אני מאוד שמחה שמשהו נשאר קבוע בטוח ומוגן בחיי
שכמובן הוא אתה אהוב שלי

לפני 13 שנים. 26 בספטמבר 2011 בשעה 18:37

גנבו לי את הטלפון 😒
אז חבריי הכלוביים היקרים
בבקשה תסמסו לי מי אתם +כינוי ושם שאני אדע שזה אתם
ולכול הגאוני דור למינהם
לא אני לא אשלח לכם את המספר שלי שתשלחו לי את שלכם
אם לא היה לכם אותו מלכתחילה אז כניראה שלא הייתם אמורים שיהיה לכם אותו
יום טוב
דארקי }{