-
בלוגים
Phases of the Moon
Oh, moon of transformation, My spirit sings of change.
For I have danced the rhythms Of the thunder and the rain.
I have filled with laughter,Ridding my heart of pain,
Embracing all the healing of Emergence without blame.
I have bathed in sunlight,I've ridden on the wind,
I have learned the lessons Of becoming my best friend.
Mold my path with gladness,As my vision comes into me,
Taking root in the present Bcoming tangible reality.
♥
darksome night and shinying MOON, balance of the dark and light
hearken ye awitches rune as we performer our secret rite
לפני 13 שנים. 12 בפברואר 2011 בשעה 7:53
שהיינו קטנים
שאנחנו רוצים להיות גדולים שיהיה לנו חופש שיהיה לנו יכולת להחליט על חיינו
להשתחרר מההורים
חחחחח
בולשיט
והינה אתמול העבודה שלי מתחה איתי את הגבול עד הקצה האחרון ויצאתי מהחנות והשארתי את המפתח כי די לפה אני לא חוזרת
תעזבו את זה שרוב הסיכויים שאני אחזור כי אני מאילו שאכפת לה מאחרים יותר מידי ולא רוצה לדפוק מישהו (אוי שתרגעו סוטים אתם יודעים על מה אני מדברת) ונדפקת בעצמה בתהליך (שוב תרגעו סוטים!)
ואני מתקשרת לאמא שלי
וכול מה שאני מקבלת זה פאקינג ביקורת וכעס במקום תמיכה בבת שלה שיצאה בדמעות מהעבודה מרוב שהיא התאכזבה מהם.
אין......... לא יאומן עד כמה לא משנה מה............. אכפת לי ממה שהיא אומרת.
אוף והיום אני צריכה להחליט אם אני הולכת לעבודה או לא מחר
😒
מישהו יודע על עבודה באיזור כפר סבא ? 😡
לפני 13 שנים. 10 בפברואר 2011 בשעה 5:28
זה שמעירים אותי באמצע הלילה
לא
אני לא מדברת על ליטוף וחיבוק אוהב שמוביל לדברים אחרים בשביל זה אני אתעורר שבע מאות פעמים בלילה
אני מדברת כאשר חברה
שכבר עשתה לי מספר לא קטן של התקפי לב בעבר
מסמסת באמצע הלילה שאים אני יכולה שאני אתקשר
ושאני שואלת אותה מה קרה אחרי שאני מתעוררת בבהלה
היא מספרת לי משהו שאולי אם לא הייתי בדפיקות לב של פניקה שקרה משהו
אולי הייתי אשכארה חושבת שזה נחמד במקום מה שהיא קיבלה ממני זה ביי ______ וניתוק
מיותר להגיד שלא ממש ישנתי אחרי זה
והערב הופעה
ומסיבה
ומחר אני עובדת
ואז באים לישון אצלי
אוף
צריך עוד שעות ביממה אני לא מספיקה לישון 😒
לפני 13 שנים. 9 בפברואר 2011 בשעה 5:45
לבלקן ביט בוקס ביום חמישי
מי שרוצה להיפרד מאחד מוזמן לפנות אלי 😄
תודה!
לפני 13 שנים. 7 בפברואר 2011 בשעה 20:51
Lady of Flame,
Praise thy name,
Endless thy fame - be with me
Fire in the Heart
Fire be my Art
Fire every part of my working
Lady of Skill
Wisdom and Will
Guide me and fill me with Learning
לפני 13 שנים. 6 בפברואר 2011 בשעה 20:34
מונוגמיה.....
אמאל'ה!
מונוגמיה!!!!
אני? מונוגמית?
מה?
איך זה קרה?
אבל הוא שווה את זה 😄
אוהבת אותך כול כך אהוב שלי
לפני 13 שנים. 5 בפברואר 2011 בשעה 19:39
מי היה מאמין שהיום הזה יגיע 😉
לפני 13 שנים. 4 בפברואר 2011 בשעה 15:24
ומה אם אני אגיד שלא אני לא רוצה להיות לשם שינוי רציונלית
או לחשוב בהגיון
ומה אם אני אגיד לכם
שכן
אני יודעת את כול מה שאתם אומרים לי
וכן
אני יודעת שאתם אומרים את זה מתוך אהבה ואכפתיות
ועדיין
אני מעדיפה לקחת את הסיכון
ואני מעדיפה לתת לזה ניסיון
כי בסופו של דבר מבחינתי הסיכון הגדול ביותר יהיה להמשיך הלאה
ולא לתת לזה הזדמנות
ולחיות את חיי עם המחשבה
מה היה קורה אילו אם.......
לפני 13 שנים. 1 בפברואר 2011 בשעה 5:29
עטור מצחך זהב שחור
אינני זוכר אם כתבו כך בשיר
מצחך מתחרז עם עיניים ואור
אינני זוכר אם חרזו כך בשיר
אך למי שתהיי-
חייו מלאי שיר.
חלוקך הוורוד צמרירי ורך
את בו מתעטפת תמיד לעת ליל
לא הייתי רוצה להיות לך אח
לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך
ורואה חלומות עגומים של קדושה-
ולמולו את אשה
את אוהבת להיות עצובה ושותקת
להקשיב לספור על קרוב על רחוק
ואני שלא פעם אביט בך בשקט
אין קול ודברים
שוכח הכל אודות אחרים
שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
ושבויה בי כתליך ממני נפרדת
עת אני בגופי נפרד ממך
פרוש חלומי כמרבד לרגלייך
צעדי אהובה על פרחיו פסיעותייך
לבשי חלוקך הוורוד לעת ליל
עוד מעט ואבוא אלייך
...
עטור מצחך זהב שחור
יקרב אל שפתיי כחרוז אל שיר
אז אלחש באוזנייך עד בוקר
עד אור, כשכור:
עטור מצחך זהב שחור
לפני 13 שנים. 31 בינואר 2011 בשעה 21:58
בעין הסערה
בתוך הסופה
עומדת לבדה
עומדת אבודה
עם הכאב
עם הרעב
יחד עם הפחד
עומדת ברעד
אני.....
הינה את מפלצת
הינה את אוחזת
בקרביי שולחת קרח
וליבי בקרבי צונח
פחד פחד פחד
אך ממה?
האם מהדבר שאני אומרת
האם מהכאב הפיזי
או האם מהלב אני פוחדת
האם פה טמון כאבי
איפה אתה לב פועם בתקווה
איפה את נשמה איתנה
איפה כוחי להמשיך
איפה רצוני להפריך
את כל מה שברור ומובן
את כול מה שמייצג הזמן
את כול פחדי בעין הסופה להשליך
את הפחד מנזק בלתי הפיך
ללב שמנסה להרגיש אהוב
ללב שנפגע שוב ושוב
לפני 13 שנים. 30 בינואר 2011 בשעה 5:07
איך אמא שלי תמיד אומרת?
זהירות!
זה יגמר בבכי......
