עוד לא החלטתי על שם

מישהי בקול רם מדי שאלה אותו היא באמת לובשת חיתול?
שמעתי את הצחוק של כולם סביבי, היה לי ברור שכולם שמעו את השאלה.
הכל חזר אלי בבת אחת, האמירה שלו אלי כמה שעות קודם לכן שהוא מארח לארוחת ערב כמה עמיתים למקצוע
את השימלה הוא בחר עבורי כרגיל. גם את הנעליים.
היא הייתה יפה השימלה, לא צמודה מדי לא רחבה, שמלת ערב נקייה. שרשרת פנינים לבנה ושיער אסוף לפקעת השלים את המראה של המארחת שהוא בחר עבורי לאותו ערב. מי שהסתכל עלי לא ראה משהו חריג אבל כשזזתי בחדר הרשרוש נשמע ומי שהסתכל ממש מקרוב היה יכול לראות את הבליטה בשימלה.
כשהייתי לבושה מוכנה לקבל את כולם הוא אמר לי שיש עוד משהו אחד נוסף שישלים את ההופעה שלי.
החיתול. הוא השכיב אותי על הגב הרים לי את הרגליים ומרח לי קרם בטוסיק והלביש את החיתול.
אני מקווה שאתה משתמש בפמרפס אמרה אותה אישה בקול רם, הם סופגים מצויין. הוא חייך ואמר אני גם לא שוכח את הקרם בכל זאת אני רוצה שהטוסיק שלה יהיה חלק ללא פריחה. הם צחקו כולם כל האנשים בחדר.
איך אני אעבור את הארוחת ערב הזאת איתם מסביב לשולחן שאלתי את עצמי