אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חויה מתקנת...

התעניינות...
לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 9:06

אז הנה, ממשיכים...

צלצלתי לאותו מספר יום למחרת..אתם יודעים, הסקרנות...
ענה לי קול עבה של גבר, "הלו"?, וברקע שמעתי קול של אשה..
אז אמרתי את שמי, ובנוסף שענת נתנה לי את המספר הזה. עוד לפני שסיימתי את המשפט,
האשה חטפה לו את הטלפון, אותה אשה היתה- ענת ולא אחרת.
"מותק מה המצב?, ידעתי שתתקשרי", היא אמרה בבטחון.
אז אמרתי לה שהסקרנות כמעט והרגה אותי 😄
היא ביקשה ממני לבוא לאיזה כתובת בעיר מגוריה בשעה 23:00
שאלתי אותה מה הולך להיות בדיוק, היא לא הסכימה להשיב, אך ציינה את הדבר הבא "תגיעי עם בגדים כהים, אם אפשר שחור יהיה מצויין, ואם שמלה אז בכלל טוב".
צחקקתי לי, ובציניות משהו, אמרתי לה שחשבתי להגיע עם שרוול לבן וחולצת טריקו....
היא לא לקחה את זה ברוח שטות...מסתבר.
אמרה לי בנימוס להגיע בזמן, ושאין צורך להביא איתי כלום.

היום המיוחל הגיע,
לבשתי שמלה קצרה, שחורה, לא מיני...טיפה מעל הברך..
נעל עקב סירה, בצבע אדום. וצעיף חצי שקוף בצבע אדום שכרכתי על צווארי. (פורמלית משהו..)

נסעתי, חששתי, הגעתי!
צלצלתי למספר, לא ענו לי...צלצלתי בדלת של הלובי, אף אחד לא דיבר ישר נשמע רעש פתיחת הדלת...שאלתי "קומה?"...
לא היה מענה...ולפני שהספקתי לחשוב מה לעשות בהמשך אני רואה את ענת.
"בואי מותק"...היא אמרה לי.
ענת לבשה מכנס שחור חלק קלאסי כזה, וסטרפלס אפור כהה...
אמרנו אחת לשניה שלום בנימוס, ושאלתי אותה לאן פנינו מועדות...היא ציינה שיש לי מלא שאלות ואני תיכף אגלה לבד, ושאין לי ממה לחשוש...
היא פתחה דלת, פלדלת...היה ממש חשוך...היה אור של נר...כמה נרות...
"מותק תכירי, זה שון".
אותו שון, היה גבר גבוה, לפחות מטר 90, בנוי היטב, שחום מעט, פרצוף זדוני משהו...
"היי נעים להכיר אני שון, מה אני מוזג לך"?...
שאלתי מהן האופציות, "יין לבן/אדום"?
העדפתי לבן :)...
אהה דרך אגב, הוא לבש גופייה שחורה ומכנס שחור ארוך עם כמה ריצ'רצי'ם..
ישבנו ושתינו להנעתנו.
ואז עלתה השאלה..."אז תגידו, מה התוכנית"?...כי בינתיים אני מסתקרנת עוד יותר"...(אמרתי בחצי צחקוק)
ענת אמרה לי שהם עושים מה שנקרה פירסינגים במקומות מעניינים...
הייתי קצת בשוק, אני לא אגיד שלא..ולא הבנתי למה היא רצתה להכיר לי את שון.
ציינתי שאני לא מעוניינת באף פירסינג, וחבל שהיא לא אמרה זאת קודם.
שון מיהר לציין שזה לא הדבר היחידי שהם מתמחים בו, הקים אותי מהכורסה,
ולקח אותי לאיזה חדר בסוף הדירה...
ראיתי בחדר, מלא, אבל מ-ל-א נרות, וילונות קטיפה בצבע אדום כהה, ספת עור בצבע שחור, והמון אביזרי פטיש...שוט, כלוב קטן כזה עם מנעול, אזיקים, שוט יותר גדול, משהו שנראה כמו ויברטור אבל לא בדיוק היה ניתן לקרא לזה ויברטור...בקיצור, לא ידעתי איך להגיד וקצת נלחצתי..
שון שאל אותי אם הכל בסדר, אמרתי לו את האמת, שלא כ"כ...
אז הייתי הכי ישירה שיש, "אז מה אתם מתכוונים לעשות"?, לקשור אותי"?!?
ענת ושון צחקקו להם, וענת אמרה "עלית עלינו"!
צחקתי (כי לבכות היה פתטי), וחששתי.
עוד לפני שהספקתי לעשות משהו ענת התחילה לנשק אותי ולגעת בי ושון נישק לי את הצוואר...

אחרי כמה שניות ענת הביאה את אחת מהשוטים שהיו מונחים ליד הספה..
קפצתי לי מרוב פחד, שון ניסה להרגיע אותי ואמר לי שזה בסדר, אבל שאני אנסה להרגע כי אני הולכת להנות...
אמרתי להם שאני לא מוכנה ושאני רוצה ללכת, לא יכולתי יותר...
הם לא נאבקו...ענת היתה נראית מאוכזבת משהו, ושון פשוט הפליק לה.
הלכתי לכיוון הדלת וענת צעקה לי "תתקשרי אלי מחר, אני רוצה לדבר איתך".
לא עניתי, באתי לפתוח את דלת הכניסה, היא היתה נעולה, שון ראה שאני רוצה ממש ללכת, ניגש אלי, נישק אותו בחושניות ותוך כדי פתח את מנעול הדלת...."חבל מותק, היה יכול להיות כיף, ואת סקסית בטירוף"...הוא אמר לי.
אמרתי בנימוס "תודה, גם לך לא חסר"...ויצאתי.

לא הייתם מאמינים שככה הכל יגמר אהה!?..

המשדרג - על זה נאמר: עדיף פחדנ/ית חי/ה מאשר גיבור/ה מת/ה

מעולה שהצבת לך גבולות ולא נסחפת ללא הכנה נפשית נכונה

לפני 15 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - הכל אצלך מתוק?
את מיס קנדי.
הבלוג נקרא חוויה מתקנת... מצלצל כמעט כמו מתוק ;)

ברוכה הבאה לאתר אגב!
לפני 15 שנים
Miss Candy​(מתחלפת) - חחח לא הכל מתוק, כמעט הכל :P

תודה:)
לפני 15 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - על לא דבר.
בת כמה את? :) חבל שלא ציינת בכרטיס.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י