צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 9:43

כבר לא בטוחה מה רוצה 

כבר לא בטוחה מה רציתי

 

לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 6:16

חסרה לי המגע (למה בנקבה? ככה בא לי)

הבוקרר חודר מבעד לחלוני, החלטתי שזה יותר מידי עבורי אזי חזרתי למיטה.

כיסיתי ראשי עם השמיכה עצמתי עינים והפלגתי,

ניסיתי לכוון דמיוני, לשלוט בו, והוא קצת צחק עלי.

שבוע שנמנעתי מעצמי והבוקר הרשתי לעצמי לקחת לי רגע או שניים.

חסרה לי המגע ואני ניסיתי לתת לעצמי קצת מרגוע.

החלטות לפעמים דורשות סבלנות, דיבור פנימי.

גשם של בוקר גורם לי להוציא את הראש מהשמיכה חריצים קטנים בתריס מזכירים לי בוקר אחר.

חסרה לי המגע ואחפש אותה במקום אחר, (הכל שקר?)

יש אומרים להיות או לא להיות?

לזחול או לא לזחול?

אני חזקה אני יכולה לזה, והגשם?

ובכלל?

יעבור לי

 

 

לפני 11 שנים. 21 בינואר 2013 בשעה 20:23

מחר

גם יום חופש וגם אין שיעורי בית

יאללה שמשששששש

בלאגן 

אולי יום האהבה?

 

לפני 11 שנים. 17 בינואר 2013 בשעה 3:48

מריחים? הסופ"ש בפתח

טוב

אחד הדברים שקרו לי השבוע

שאני לא מפסיקה לתהוהת האם אכן ניתן לקיים קשר משולש?

אני שהייתי נחרצת בהתנגדותי

לא מפסיקה לחשוב על זה

הקרקע קצת רועדת, הבטן מתהפכת

רק מוסיף לבלאגן שיש בתוכי

סוערת, רוקדת

http://www.physics.rutgers.edu/~jackph/2008f/prism.gif

לפני 11 שנים. 16 בינואר 2013 בשעה 19:09

נתנו לי לטעום משהו חדש.

בעצם לא כל כך חדש ובכל זאת מאוד חזק לי.

ועוד לא הספקתי להנות וכבר לקחו לי אותה.

ובעצם אני לא הייתי האישו ובכל זאת הייתי.

נותרתי עם תהיות להיותי ולמקומי

ושני קצוות העולם לא נפגשו

ונותרתי .......לגמרי

 

לפני 11 שנים. 10 בינואר 2013 בשעה 6:29

לפעמים

נדמה לי שאני גיבורה,

מסוגלת להתמודד

ולפעמים

אני מבינה כמה אני לא

וכל מה שביקשתי זו שלווה

ואולי לא?

  שלך

לפני 11 שנים. 8 בינואר 2013 בשעה 16:04

חזק

מתמכרת לקצב, נעה מולך, זורחת תחתיך

 

לפני 11 שנים. 8 בינואר 2013 בשעה 16:01

אדוני

מרגיש לי מוזיקה

 

לפני 11 שנים. 6 בינואר 2013 בשעה 4:32

אדוני מגיע מחר.

כלומר מחר בבוקר  סוף סוף  אחליק את הכוס שלי לשימושו.

הציפייה לו והאיסור שלי לאונן עד בואו, והכוס שמיוחם שלי

והידיעה שגם הוא מתגעגע אלי,

והרי התפקיד שלי, היעוד שלי לאפשר לך להתנסות ולנסות.

תיאוריך אדוני מטריפים אותי עוד יותר, ואני ילדה ממושמעת -  לא מאוננת

לפרט?

איך בדיוק אשמור על ריכוז היום???

נראה לי הרבה קפה ירוץ היום במשרד.

אדוני יכולה גם היום לשוטט לחפש כלבת צעצוע? 

שלך ולמרגלותיך

לפני 11 שנים. 19 בדצמבר 2012 בשעה 21:06

  משאלה לי אנא קח אותה

 אני חוששת מהבדידות של הסופ"ש, נקודה חלשה שלי,

פנטזיה שהייתי כממה להיות בה

שתיקח את זמני שלי ותורה לי..

עכשיו את לומדת

עכשיו את אוכלת

עכשיו את בהפסקה

עכשיו את..עכשיו את מוצצת  

ואני כל אשר אני צריכה זה לבצע