צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 11 שנים. 19 בדצמבר 2012 בשעה 5:32

בסערות

ברגשות

בגלים

ברעשים

 

לפני 11 שנים. 18 בדצמבר 2012 בשעה 17:15

הטלטלות של החיים לפעמים מעיפים אותי

לפעמים זורקים אותי

תוהה על עצמי עם עצמי

בחוסר

 

לפני 11 שנים. 14 בדצמבר 2012 בשעה 21:32

יצאת מפתחי לבוקרו של יום חדש,

השארת אחריך את ריחך עלי, 

השארת אותי בביתי מסומנת לך במחשבותיי ,בנפשי ובגופי.

סימנת אותי בהמשכו של התהליך שבו אתה מוביל אותי,

מילאת אותי  באהבה שלך,

מירקרת אותי להיות כלבתך רכושך, כלי שלך

ציירת על גופי את כוחך דרשת / לקחת את רצונותיי,

להטמיע בי בתוך נפשי אותך

בחרת בי אדוני להיות שלך

אוהבת אותך 

לפני 11 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 19:10

 

******

אדוני לפעמים אתה נוגע בנקודות כואבות

לפעמים מסעירות לפעמים קשות בפנים

והמוזיקה נוגעת כל פעם בהתאם לאיך שמרגיש לי.

כרגע מרגיש לי ככה שבא לי לצעוק

 

לפני 11 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 17:21

אדוני יש לי משאלה..*

* מקשיב

* שתהיה עימנו שפחה נוספת ואחד מתפקידיה יהיה

לקחת אותי לקניות ולהחליט בעבורי

ועדיף גם בלעדי. כך שלא אצטרך לעמוד בחנות ולהתלבט,

כך שהקניות יהיו קלות ולבסוף שלא אצא מהחנות בידיים ריקות.

 

*קיבלת,.

*תודה אדוני

 

* את זה תקבלי

לפי העיקרון הבא - היא תחליט עבורך אבל תיקח אותך לקניות בלי שאת נשאלת שאלה

תפני את הזמן הנקוב.לקניות.

לפני 11 שנים. 28 בנובמבר 2012 בשעה 19:47

נקודה

אחרי שלושה שבועות בלעדייך עם המון שאלות וחששות

וכן ולא עם ויתור ולקיחה עם להיות או לא, בלי מזור.

אחרי תהיות מה בעצם אתה רוצה ממני.

אחרי שאמרת לי דברים, כאשר חיכיתי לך, אשר זרקו אותי לכל מיני מקומות.

כאשר שחררת אותי וכאשר לא ויתרת.

ועדיין בתוך כל זה לא מפסיקה לגלות עלי דברים,

להבין יותר רצונותי ויכולותי להיות כנועה.

הייתי חלוקה, הייתי כואבת,

התגעגעתי השארת אותי רותחת, מבעבעת,

נתת לי להשתעשע  שחררת מעט ועדיין שמרת על פקוח

נתת לי לטעום ולהישאר רעבה.  

וכאשר הגיע יום א' והתחלת לכבוש מחדש את שלך ולקחת הכל אליך והסרת ממני את שנשאר בלי פשרות בלי יכולת לנוע  

ועדיין לומדת אותך  ורוצה לבטל רצונותיי לרצונותייך

בידיעה שלא יאונה פה רע בידיעה שיכולה לסמוך עליך.  

ברגעים שאתה מוריד אותי אתה גם מעלה אותי

ברגעים שאתה מכאיב לי  אתה גם מרגיש אותי  

 

רכושך, כלי שלך, 

לפני 12 שנים. 23 בנובמבר 2012 בשעה 8:11

 

לפני 12 שנים. 22 בנובמבר 2012 בשעה 16:58

כאשר אתה קובע לי אני אוהבת אותך יותר.

כאשר אתה מכאיב לי אני שלך יותר.

כאשר אתה נוגע בי אני מתחת לרגליך .   שלך
לפני 12 שנים. 21 בנובמבר 2012 בשעה 20:15

אדוני הורה לי לכתוב על סבלנות משהו שדיברנו עליו במרבית היום שהיה

אז כמובן שפניתי קודם כל לויקיפדיה על מנת לקבל מונח ראשוני –

 

"סבלנות היא היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים. הניגוד של סבלנות הוא קוצר רוח."

 

ומילים אלו מסבירות לי בדיוק מדויק כמה יש לי עוד ללמוד להפנים את הערך הזה.

תכונה ששנים טיפחתי בדיוק ההפך, דגלתי בלהשיג עכשיו מיד ובזה הרגע בסדר כזה או הפוך.

נכון שבענייני העבודה זה שרת אותי מעולה ואף הפך עבודתי ליעילה מהירה וחסרת פשרות

זה לא שיש לי בעיה בלהתמודד עם  קשיים, אבל אני בהחלט חסרת סבלנות כאשר אני צריכה להשיג משהו.

עם השנים השימוש שלי בחוסר סבלנות זלג גם למקומות שבהם הייתי כן צריכה לשמור על אורך רוח.

 

אדוני אני יודעת שאני אימפולסיבית  ולפעמים אף מתעסקת בעצמי יותר מידי וזאת במקום לשים את רצונותיך מלפני.

לפעמים שוכחת את מקומי ולפעמים סוררת.

 

לקחת אליך כמה ממנהגי מניחה לך גם את זה.

 שלך

לפני 12 שנים. 19 בנובמבר 2012 בשעה 20:07

נקיה, חלקה, חמה ומבוזבזת