וטרינר שהוא מכר של משפחתי סיפר לי פעם אחת שלפני מספר שנים היה עליו לבצע המתת חסד לכלב חולה בן 13. כל המשפחה הגיעה למרפאה כדי ללוות את הכלב, והיה ברור שהדבר מעציב אותם מאוד. להפתעתו הוא שם לב שבנם בן ה-6 של בני הזוג ישב ליד הכלב וליטף אותו באופן רגוע וללא בהלה, בלי להזיל אפילו דמעה אחת, עד שהכלב נרדם לעד. כאשר ניגש הווטרינר אל הילד כדי להסביר לו שחיי הכלב קצרים בהשוואה לאלה של בני האדם ולכן הוא הורדם, הפתיע אותו הילד כשאמר "אני יודע למה". ההסבר של הילד לתוחלת החיים הקצרה של כלבו האהוב הייתה אחד הדברים הכי מרגשים שהווטרינר אי פעם שמע, והוא שינה לחלוטין את הדרך שבה הוא ראה את החיים. וכך הסביר הילד:
אנשים נולדים וחיים חיים ארוכים כי הם צריכים ללמוד איך לחיות חיים טובים, איך לאהוב את כל מי שמסביבם ואיך להיות נחמדים לכולם. כלבים כבר יודעים איך לעשות זאת, אז הם לא צריכים לחיות כל כך הרבה שנים.
אם הכלב היה המורה שלנו לחיים היינו יכולים ללמוד ממנו הרבה מאוד דברים... כאשר האנשים היקרים לנו חוזרים הביתה, תמיד לרוץ לדלת לקבל את פניהם