צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 13 שנים. 9 במאי 2011 בשעה 13:01

אז יש ויכוח ודיון סוער האם להכיר בכבאי האש שנספו בשריפה הגדולה שאיימה לכלותנו כחללי יום הזכרון או לא.
ומיהם אותם חללים אם לא אנשים שמתו כדי להציל את המדינה?
כמובן שהחיים הם לא כזה פאתוס ורוב הפעולות האנושיות ההרואיות לא זוכות לרייטינג גבוה.
בהחלט יתכן שכל מה שטרומפלדור עשה היה לפלוט איזו קללה.

אבל כשזה מגיע למתנחלים שנרצחו בביתם
אין שום סימני שאלה

הם חללי פעולות איבה.

והרי התנחלות היא פעולה כה הומנית.
לגמרי לטובת המדינה.

ציפי לבני ניצלה את היום כדי לומר שההנהגה חייבת להבטיח שלא יהיו יותר חללים.
פינוי התנחלויות יכולה להיות התחלה טובה.

[במאמר מוסגר אשאל מדוע כל אלו שרצו לבחור בה רק ודווקא כי היא אישה מתנגדים לאישה האחת שמגיע לה מהרבה סיבות אחרות נטולה אג'נדות מגדריות?]

ובכל זאת, כל אלו שמתו, כך או אחרת
יהי זכרם ברוך ותהה נשמתם צרורה בצרור החיים.

כמובן שבין בני האדם, כמו בין בני האדם, החיים והמתים, לא כולם אנשים טובים.

מטפלים מוסמכים, אנשי פסיכולוגיה ורפואת הנפש ושאר מביני דבר אומרים שהחרדה הגברית מזוגיות היא לרוב פחות זו של נטישה
כשהנפוצה ביותר היא הפחד מהנדנודים והניג'וסים של האישה.

חופרות אנחנו הנשים.
גברים מפחדים מזה. זה מרתיע אותם.
כמובן שפעמים רבות הם בסופו של דבר מעדיפים להתמסד עם החפרנית ולזרוק את נוטפת התשוקה כיוון שככל הנראה הם מפחדים לא פחות, לפחות, מאהבה.
או לפחות מהכאב שהיא גורמת כשהיא אבודה.

אובדן זו חוויה קשה.

ונשים, כן, יש איזו אמת בכך שיש לנו נטייה כנראה טבעית להתעמק בנושאים ולדון בהם באופן נרחב לעיתים.

גברים על פניו הם יצורים מעט יותר פשוטים
וזה לא בהכרח דבר רע
ולא כל מה שהפוך לו בהכרח לא טוב.

אבל גם גברים, יש נושאים שבוערים בהם ומעניין להם "לחפור" בהם

זה בסדר
אצל אישה אפשר למצוא גם לא מעט נחמה.

ונשים נהיות חפרניות בעיקר בעיני שונאיהן.

אני למשל, יש נושאים עליהם אדבר מאוד בלהט
בתשוקה.

חפרנית בתחת שלך.

אני לא רוצה לדעת איפה אתה בכל דקה נתונה
אני רוצה לכבד את החופש שלך
חופש - גם אני זקוקה

גם לא אכפת לי כמה פעמים תאונן
רק אל תרד לאף אחת אחרת
זה יגמר רע

ראה זאת בגדר בקשה.

אני גם רוצה ורד
נורא אשמח אם יביאו לי ורד

ואתם יודעים מה?

לא זקוקה לזה שרוכשים במאות שקלים וגם לא אכעס אם תבחר שלא לקטוף פרח מוגן.

אז תביא לי נורית
יתכן ואוכל את התפוח
יתכן ואפילו אני לא לנצח אוותר נשמה כה תמימה
אבל אולי לא אלך לשחק עם ילד אחר?
אולי יש בעולם הזה אישה שתרצה לשחק אתך?

כי הבאת לה פרח.
כי בחרת לא לעשות לה רע.

ואתם יודעים, אמר מר גפן האב
כן, זה נכון, זה משאיר כתמים
אף פעם לא הבטחתי לך גן של שושנים
[בתרגום חופשי]

אבל אם כבר תביא ורד
ואני אשמח
תנקה אותו בשבילי מהקוצים

לא מפריע לי שערות חזה או זיפים
רק פרח אחד אבקש
נקי מקוצים.

עובדת אתי אישה ששכלה בחייה את בעלה ובנה.
סיפור קשה והיא עבורי פשוט מקור של השראה.
כמה שמחת חיים יש בה.
ולא כי אין בה עצב
כי יש בה עוצמה.
באמת אישה מדהימה ונדירה בכוחות הנפש שלה.

תחשבו לאן יכול להגיע אדם עם כאלו חוויות בחייו.

קטונתי.

הבחירה
שלי שלי
שלך שלך

ולא עלינו צרות שכאלה
עוד כמה שעות רשמית נכנסת לה השמחה

ואני אנוכי
בנעלי עקב ושאר גינוני מספרה
סנדלרית יחפה.

מעולם לא האמנתי שאפול טייפ קאסט דווקא על כיפה אדומה.
ושלא נדע זאבים גדולים מאלה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י