מה זה העניין הזה שאם אני אומרת את דעתי ישר אני מואשמת בכפייה וביטול כל הדעות?
פשיסטית דיקטטורית לא פחות.
זה בראש שלכם
אני באמת בכלל לא כזו.
אני דעתנית, אני אומרת את האמת כפי שאני רואה אותה
אני מאמינה שיש אנשים שהאמת שלהם היא אחרת
יש דברים אבסולוטיים
למשל:
אחד ועוד אחד תמיד יהיה שווה שתיים
גם אם נקרא לזה תרצה
אבל דעות ורגשות ותחושות?
יש לי את שלי
וזה בסדר שלאחרים יש את שלהם
גם אם לא דומות לאלו שלי.
זה בסדר לאחר לומר שמי שלא אוהב את קייט מוס לא מבין בנשים
אבל אם אני אומרת שפינק פלויד היא אחת הלהקות הכי חשובות בעולם אז אני דיקטטורית שמכתיבה קוי מחשבה ומבטלת את כל האחרים
בסוף יום
יש המון אנשים רעים
חסרי סובלנות
ומאוד מאוד
שיפוטיים
אני לא שיפוטית בכלל
ופעמים רבות מרגישה מועמדת למשפט.
וזה לא נעים ולא מתאים לי
סליחה.
רצח זה דבר מתועב
ילדים שאיבדו את ההורים שלהם זה איום ונורא
אמפתיה?
הלוואי ולא הייתי חשה רבע ממה שאני חשה כשזה נוגע לחמלה
אני מרגישה כמעט כל דבר
אבל יש הבדל מבחינתי
הבדל מהותי
כשזה בא לדיון על חללים שביקשו להגן על המדינה
בין אנשים שהתפוצצו בקו 5 בלב תל אביב
לבין אנשים שנרצחו בביתם שמעבר לקו הירוק
אני רואה הבדל מהותי בין אלו שבאים להגן על הארץ
לבין אלו שעלייתה בלהבות מבחינתם היא רק עניין של זמן
זו דעתי
ואם לא נעים לכם אתה
זכותכם לומר
אבל לא אני השיפוטית-ביקורתית-דיקטטורית-מבטלת כל דעה ששונה משלי
בסיפור כאן.
לפני 13 שנים. 10 במאי 2011 בשעה 10:07