כך כתבתי כאן לפני שש שנים:
למה בעצם אין לי מה לחפש פה יותר?
- מדינת ישראל הפכה לחלק בלתי נפרד מהכפר הגלובלי הקפיטליסטי האכזר. יש כאן מעמד שליט הצובר הון ללא הרף ומנצל עד תום את הפרולטריון המוכשר ורעב ללחם.
- עניין של זמן עד שמרבית האוכלוסייה תהיה מורכבת מדוסים וערבים. אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה להיות פה במלחמה הזו.
- אין שום התייחסות רצינית ליוצרים במדינה הזו. רייטינג זה שם המשחק, השטחיות חוגגת.
- מרבית הגברים במדינה הזו שבויים בנורמות קפיטליסטיות אומללות, לא מגלים גינונים ג'נטלמניים ראויים, מאצ'ואים פחדנים שלא באמת מוכנים לאבד שליטה, רודפים אחרי pussy control מאלו שיקחו מהם הכל אבל בחיים לא יתנו להם כלום ולא נותנים כבוד מינימלי לנשים עצמאיות ו/או דעתניות.
- המדינה הזו לא עוסקת מספיק בנשים עצמאיות, לא נותנת מספיק מקום לביטוי ומשתיקה כל אישה חזקה בסביבה.
- הנשים החזקות היחידות ששורדות במדינה הזו עד היום הן כל מיני סופר ביצ'יות קרות עם מיליונים בבנק. נשים אכזריות שרודות בכל מי שעובר בסביבתן, כשהדבר היחיד שמצדיק את זה הוא הונם בבנק (ראו ערך ג. יפית למשל... היא כלבה אכזרית לסובבי ממלכתה)
- נשים מתקשות להתקדם יותר מגברים, זו חברה שובינסטית במהותה בה מרבית הנשים נכנעות לגברים השולטים באמצעות הונם.
- רבים הם אלה שעדיין חושבים שדרכה היחידה של אישה להרוויח ולהצליח היא בפתיחת רגליה. האמת היא שבארצנו אחת הדרכים היחידות של אישה לדאוג לעצמה לפרנסה באמת מעולה היא בליווי ופתיחה...
- לא כיף פה, פשוט לא כיף פה.
הו פלשתיקה....
