לפני 12 שנים. 25 באוגוסט 2012 בשעה 23:21
לאיזה מקומות כואבים אפשר להגיע אם פותחים את הקלפים
על איך האבא שעזב
חבר ילדות של האמא של הכלבה הרעה
שהולכת להיות אמא לילדה כמוני
זה לא נגמר
אני לפסיכו שלי עושה לפעמים לבכות עם סיפורי ילדת הכאפות שלי.
כאילו העולם הזה מכפכף אותך
ופתאום בא משהו כזה טוב.
כן, אני לא רוצה לאבד את זה.
אני רוצה להבין איך יכול להיות שאבא שלי יהיה בחתונה של החרא הקטן הזה והמפלצת שלו.
לא הספיק לו להיות בחתונה שלו עם אמא שלי?
גאד דאמיט!
העולם הזה, כלום, הכל מקרה
יאללה.
לא מכירה הרבה אנשים שמסוגלים להבין לעומק ולרוחב כמוני
וכמו המלאך, שטרם מצאתי לו שם אחר.
אבל מה שלא יהיה
מלאך הוא תמיד ישאר
ומלך שלי.
(משהו אומר לי שהוא גבר מספיק להבין מה זה באמת אומר, להבדיל מכמה וונאביז שיצא לי להכיר)
