שתיהן גדלו בבתים של משפחות מאוד עשירות.
וכשאני אומרת מאוד עשירות
אני מתכוונת ממש עשירות.
משפחות עם המון רכוש וממון.
אחת גדלה במשפחה שמיום בו נולדה
לימדה אותה שהעולם כולו לרגליה
שתמיד יש ותמיד יהיה לה כל מה שהיא צריכה
כמה שהיא רוצה
מתי שהיא רוצה.
היא גדלה להיות אישה שחיה בעולם בו נדמה לה שהכל מגיע לה.
היא לא מאוד עירנית או רגישה לצרכי הסביבה.
היא נסיכה, בת למעמד אצולה
אז מה היא אם מבלבלת במוח פרופוגנדה שמאלנית פופוליסטית?
היא בת אצולה ורוב השאר מעמד נחות שנולד לשרת אותה מבחינתה.
מה שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה.
הכל מגיע לה, הכל חייבים לה.
היא כמובן לא חייבת שום דבר לאף אחד, מלבד עצמה.
קצת לא התבגרה מהמקום הנרקיסיסטי הזה של ילדות בנות ארבע
מה שלא בטוחה עד כמה מחמיא לאישה המתקרבת לשנות ה-40 שלה.
אבל זו המציאות אליה היא חונכה ובה היא גדלה.
חברה שניה, גדלה בבית למשפחה לא פחות עשירה
אם לא יותר.
בתים מאוד עשירים, גם לה לא חסר מעולם דבר.
תמיד היה עבורה את כל מה שהיתה צריכה
והיא עד היום חיה בסטנדרט מאוד גבוה.
אבל ואצלה במשפחה היה אבל מאוד גדול
מהיום בו נולדה
ההורים שלה לימדו אותה לראות גם את הסביבה
ולהבחין שלא כל הילדים גדלים באותו עולם מותרות כמותה
ההורים שלה לימדו אותה שמרחק חמש דקות נסיעה מהקוואסקי 500 המדהים שכבר בגיל 17 רכבה עליו
ביבוא אישי מהסוג שלא נמכר בכלל בארץ
יש ילדים שאין להם סוודר בחורף ואין להם כזה שפע של אוכל על השולחן
ההורים שלה לימדו אותה לתרום לנזקקים
להיות צנועה, לא להתרברב במה שיש לה
לומר תודה.
ההורים שלה לימדו אותה שכסף צומח על עצים
רק בעולם של אגדה
ושבמציאות
אנשים עובדים מאוד קשה בשביל להרוויח את לחמם.
היא גדלה להיות אישה מדהימה.
האירוניה?
הראשונה חיה בסוג של "צניעות מבוימת"
כלומר, כאילו פשוטה
אבל כזו שמשלמים המון כסף עבורה
פוזה.
השניה חיה בלגז'רי כמו שהיא אוהבת ויכולה להרשות לעצמה
אבל היא תורמת המון
ויש לה מודעות סביבתית אדירה
והיא נשמה טובה
עם הבנה עמוקה לגבי המזל שלה
ולגבי הסביבה.
בלי פוזה.
בשתי המשפחות האלה זה הרבה יותר מעבודה קשה
זו גם שושלת ארוכה של ממון וירושה.
זה מזל.
האחת למדה שזה ככה
השניה למדה איך זה באמת.
אחותי, מבוגרת ממני בחמש שנים
גדלה בגיל צעיר בבית קצת אחר מזה בו אני גדלתי
והיא אכן שונה ממני
עם הסתכלות מאוד אחרת משלי על העולם
אני רואה אותה עושה כל כך הרבה טעויות עם הבנות המדהימות שלה
הבנות להן אני עושה הכל כדי להיות הדודה הכי טובה
יודעת שאם אי פעם אהיה אמא
אהיה שונה
יודעת
מה לא יודעת?
אם אי פעם אהיה אמא.
זה עמוק וכואב מדי כדי שאייגע אתכם עכשיו בעוד עשרים שורות קריאה.
אסכם באומרי שני דברים:
הראשון הוא שממש לא רק בשכונות עוני מזרחיות
תמצאו משפחות מצוקה
יש ילדים שגדלים עם המון חום ואהבה, גם איפה שאין כסף
עם המון מודעות לסביבה
ובשכונות עושר של אשכנזים
גם שם אפשר למצוא מצוקות.
אין לזה חוקים, זה לא סיפור של שחור ולבן.
דבר שני הוא שככל הנראה
ככה אלוהים בחר לשלוח אותי לעולם
כנראה שיש לזה איזו סיבה
אולי יום אחד עוד אגלה אותה
סנדלרית יחפה.
מעולם לא היה לי ארמון
ואני לא נסיכה מעולם אגדה
אבל פעם היתה לי דירה קטנה וצנועה, נורא חמודה, כמה אהבתי אותה
עבדתי יום יום כדי לפרנס לעצמי אותה
ככה באמצע רחוב הירקון.
עוד תהיה
אמן.