לפני 11 שנים. 27 בפברואר 2013 בשעה 7:04
או אולי מדויק יותר יהיה לומר שאני נאלצת לצאת מנקודת הנחה
שלא אשמע ממך יותר אף פעם לעולם
לא אחבק אותך
לא אעשה אתך אהבה
לא אעבוד אתך
לא אצור אתך
לא אחליף אתך אפילו לא מילה.
לא אוכל לתמוך בך, לא אוכל לעמוד לצדך
לא אומר את החרוז שעולה לי בראש עכשיו
אבל גם את זה כנראה כבר לא אעשה אתך.
לא, זה ממש לא מה שאני רוצה.
כן, זה עושה אותי מאוד עצובה משהו נורא.
כואב לי ממש
משהו בתוכי נשבר.
אבל אני נאלצת לצאת מכזו נקודת הנחה.
ותמיד אבל תמיד מאחלת לך טוב
אף פעם לא רע
בריאות ושמחה.
לאן שלא תלך,
שתהיה מוארת וטובה דרכך.
