לפני 11 שנים. 18 במאי 2013 בשעה 14:23
אמר לי
אחרי שאנס אותי וירטואלית קשות.
במין חוסר אחריות שכזאת.
(טעות לשונית מותרת בשירים אומרים. האם זה שיר? לא בדיוק)
ובכל זאת, אני מכירה את עצמי קצת יותר טוב
וזעם מעולם לא היה נחלת הגברים שאהבו אותי בחיי
גם לאהוב אני יודעת.
ואו שאני יודעת להיות חברה תומכת, אוהבת וטובה.
בחיבוקים אני אלופה.
מורת דרך בכלל.
מגדלור.
לצחוק
זה מה שאני רוב הזמן עושה.
עד שאני בוכה.
ואם בכיתי, כנראה שגם לזה היתה סיבה טובה.
זה פשוט כל כך הרבה רוע וצביעות
כל כך הרבה עדרים
ואיפה? איפה הנשמות הבאמת טובות?
מתחבאים.
