אמצע הלילה... אחרי יום עבודה... יוצאת לפגוש את חברתי היקרה והיפה שלגיה (לא זו כאן מהאתר, שגם היא יקרה ויפה, אלא שלגיה אחרת שרק אני קוראת לה ככה למען האמת)...
אבל שלגיה מצאה לה איזה גברבר והם מטפסים אחד על השניה אז אני לא מתעלקת...
לא חסר מי שיבדר אותי בסביבה.
מתיישב לידי ילדון חמוד, מתחיל אתי כמו גבר גבר, מעביר ביקורת על החבר החמוד לא פחות שלו שנאבק בהתמודדות עם איזו חתולה מיוחמת בת 40. "את מבינה" הוא אומר לי... "גבר צריך לדעת לגשת באסרטיביות לאישה, בוודאי מבוגרת ממנו..." לא נעים אבל זה הרגע לבשר לילדון בן ה-25 שאני בחודש הבא בת 31. "מה????!? אני בשוק! חשבתי שאת בת 23..."
(:
אנחנו נכנסים לדיון פילוסופי עמוק לגבי סוג הגברים שנשים אוהבות. הוא מתעקש שנשים אוהבת מנייאקים אסרטיבים ואני מתעקשת שאין דבר מקסים מגברים ביישנים וחביבים.
עד סוף הערב הזה הילדון מוכן להישבע לי אמונים ומבחינתו הוא עכשיו אצלי בבית, על ארבע בתחתונים ורודים, עושה שירותים...
על הדרך אספתי עוד כמה הצעות "מפתות" מגברים יורדים שיעשו לי את הלילה...
ורק האקס מתופף האחרון שלי, הכי קרוב לסאב שהיה לי בשש שנים האחרונות, משדר לי מבטים וביטים שלא משתמעים לשתי פנים, בין המעריצות החולפות על פניו. גם כן מנייאק, עוד רגע אני מפרקת אותו על הקיר, את סוס ההרבעה הקטן הזה...
במקום זה הוא מקבל חיבוק של החיים ואיום קטן וחד משמעי שאת פרטיו אשמור במערכת.
בסוף אני הולכת לבד... עושה דאווין אחרון בקיוסק השכונתי, אוספת עוד קצת ממנת ההערצה היומית שלי ורגע לפני שאני נכנסת הביתה, בטלפון המעריץ החדש שלי שעושה לי אמבושים בשכונה. מסתבר שיש כזה אחד, עובד פה בסביבה, היום הוא העיז לגשת אלי ונתן לי דו"ח מצב של כל הגרדרובה שלי מהשבוע האחרון.
נו טוב... קצת creepy לא?
נכנסת הביתה לבד, הולכת לישון לבד, דופקת ביד לבד. נגחה בראש לחתולה, טפיחה על הישבן, הרמת זנב ויאללה לישון.
סלחו לי כולכם עם כל הכבוד אבל לא אתם קובעים את החוקים...
וגבר שרוצה לרדת לי או לנקות לי את השירותים בחוטיני ורודים יצטרך לבוא עם כוונות לחיים.
או שלא.
מי אמר שלדומית יש חיים קלים? כאילו דוגרי, באיזה סרט אנחנו חיים?
לילה טוב לכל החרמנים
(:
לפני 18 שנים. 16 בספטמבר 2006 בשעה 0:59
