חולת אהבה בשיכון צריכה זין

מאורעות מסויימים בחיי, לצד מאורעות בחייו של ידיד שלא נכנס לו כרגע לתחתונים... גורמים לי לחשוב...
יפה שיש לנו נטיות מיניות וצרכים, יפה שיש לנו התנהגויות טבעיות כאלו ואחרות אבל...
מה קורה כשפוגשים בנאדם שמדבר אלינו בכמה וכמה שפות או רמות?

עד מתי ניתן לנטייה המינית לשלוט?
זה מזכיר לי סצינה מופלאה, מהרומנטיות ביותר, מסרט אהוב עלי במיוחד בשם Chasing Amy (של קווין סמית' התותח)
שם ידידתו הלסבית הבלתי מושגת שוכבת אתו במיטה והוא מנסה להבין איך קרה... איך יצא... איך דווקא הוא מכולם...
והיא אומרת לו שהיא לא הגבילה את עצמה או את החיפוש שלה, היא הלכה וחיפשה את האחד (או האחת) בכל מקום, היכן שרק יכלה... ומי היה מאמין שבסופו של דבר היא תמצא אותו דווקא בו?
אבל היא יודעת שהיא לא ויתרה לעצמה והיא מצאה את האחד שלה אחרי שחיפשה טוב טוב...
(תראו את הסרט, זה עובר שם קצת יותר חזק...)

אני חושבת על זה... אני שתלטנית, אני דומיננטית, יש לי יצרים ונטיות... אבל אני בעיקר בת חווה, נושמת אוויר כמו כולם, כולי בשר ודם...
האם באמת יש יצר מיני חזק יותר מיצר האהבה?

האם יתכן שנפגוש אדם שמסחרר את ראשנו ולבנו בכמה וכמה רמות וניתן לו ללכת, כי הוא לא היה מי שחשבנו שהוא יהיה?

חבל שהחיים הם לא סרט. דבר אחד בטוח נכון. רובנו רודפים אחרי איימי...
The one that got away...
(תראו את הסרט, תבינו)