אני אוהבת כשדפש מוד לוקחים למקומות הסאבמיסיביים שלהם, במיוחד המאוחרים יותר.
אין ספק שלאורך השנים הם הגיעו לתובנות עמוקות יותר ויותר לגבי הכניעה.
כאילו, Master&servant זה אחלה שיר אבל מאוד בוסרי ברמת התוכן.
בשלבים מאוחרים יותר הם לקחו את זה למקומות עמוקים, מבינים, בוגרים יותר, בשלים יותר...
ואני אוהבת את זה.
אני הרבה פעמים מכירה את הדומית שדייב גהאן שר עליה.
הוא מבין על מה הוא מדבר...
והוא שר נפלא
It's only when I lose myself in someone else
That I find myself
I find myself
It's only when I lose myself in someone else
That I find myself
I find myself
Something beautiful is happening inside of me
Something sensual, it's full of fire and mystery
I feel hypnotized, I feel paralyzed
I have found heaven
There's a thousand reasons
Why I shouldn't spend my time with you
For every reason not to be here I can think of two
Keep me hanging on
Feeling nothing's wrong
Inside your heaven
It's only when I lose myself in someone else
That I find myself
I find myself
It's only when I lose myself in someone else
That I find myself
I find myself
I can feel the emptiness inside me fade and disappear
There's a feeling of contentment now that you are here
I feel satisfied
I belong inside
Your velvet heaven
Did I need to sell my soul
For pleasure like this
Did I have to lose control
To treasure your kiss
Did I need to place my heart
In the palm of your hand
Before I could even start
To understand
It's only when I lose myself in someone else
That I find myself
I find myself
It's only when I lose myself in someone else
That I find myself
I find myself
לפני 18 שנים. 12 באוקטובר 2006 בשעה 7:49