מפגשים

זה התחיל עם הסיפור של המורה והתלמיד. מורה בת 26 ותלמיד בן 16. היא ספרה לי שקראה על זה בעיתון. אמרתי לה שהנה עוד שתי מערכות חיים הרוסות. שאסור היה לזה להגיע לתקשורת, שאני מבין את הטאבו הנוראי על מין עם ילדים (16 זה ילד?) ומבין שמבחינה אתית המורה עשתה דבר שלא יעשה, אבל שאולי זה היה דבר טוב לשניהם ועשו מזה טאורמה? היא נסתה לברר למה אני מתכוון ואז, בגלל כל מה שעובר עלי (ראה "הצורך לשתף"), סיפרתי לה על השכן. היא היתה בשוק... איך לא סיפרת לי עד היום. אמרתי שהדחקתי את זה שנים, שפחדתי לספר לה כי לא ידעתי איך תגיב, שלא ידעתי איך לעכל את זה בעצמי - כי תבינו, חזרתי אליו גם למחרת וגם למחרת וגם...

סיפרתי פרטים.

התחלנו לדבר על ההשלכות. אמרתי שלדעתי זה שלא סיפרתי לאף אחד השאיר אותי שלם. אמנם לא רציתי את הקטע המיני איתו, לא הבנתי אותו, אבל זה הודחק ולא עלה שוב כמעט אף פעם... עד שהתחתי לדבר בצ'אטים.

ואז דיברנו על הצורך המיני המוגבר שלי, ואולי זו תוצאה? וכמה אני מרגיש שאני צריך יותר ממה שיש ביננו בערוץ המיני.. ויצא...

יצא שאני מאונן הרבה.

ואז דיברנו על הזוגיות שלנו, וכמה קשה לנו לדבר על מין (תבינו, לא היה ביננו מין במשך שנה שלמה), וכמה אני מבין שיש לה בעיה עם מין ושלא נענתה לבקשותי ללכת לטיפול. וכמה הזוגיות ביננו חזקה ומלאה אהבה שמצאנו עכשיו דרך לטפל בזה וזה יוצא החוצה.

והתחבקנו והתנשקנו ועבר יום...

אמש היה היתה עצובה. שאלתי אם קשה לה להתמודד עם החדשות האלה. אמרה שכן. ושאלה מה אני עוד מסתיר ממנה.

ואז סיפרתי לה על הצ'אטים ועל האוננות מול גברים ברשת. וכמה אסור לה לקחת את זה כדבר רע, כמה זה מוסיף לי צבע לחיים. וקשה לה עם זה... הזמנתי אותה לשאול שאלות, להעמיק ולהכיר את הערוץ הזה, אבל היא לא... אני מאמין שזה יעבור ועניינים יחזרו למסלולם.

ביקשתי שלא תעצור בי, שלא תנסה לקחת לי את זה כי זה טוב לי, כי זה מציל לנו את הזוגיות...

אני מחכה שתנסה להעמיק יותר, להבין יותר ואז אסביר גם על הצורך שלי בלהיות כנוע ועל המפגשים שהיו (לא הרבה) אבל שהיו בחיים, ואני מקווה שעוד יהיו.